משכיל לדוד, שמות ט״ז:כ״ט

מהדורה: ויניציאה, תקכ"א

מפרשים:
1 ראו בעיניכם וכו׳ שהרי נס וכו׳ דליכא למימר שתוספת הלחם ביום הששי היה מחמת יום ששי עצמו דברכת הששי מרובה כמו שהק׳ המפרשים שהרי לא הביא ראיה באמרו על כן הוא נותן לכם לחם משנה אלא לחם יומים כלומר שהניחו אותו עד הבקר ולא הבאיש ש״מ שאין הברכה בשביל יום הששי אלא בשביל קדושת השבת. ומה שהביא ראיה מזה ולא ממה שלא ירד בשבת לפי שרצונו לומר שאפילו קודם ביאת השבת התחילו לראות הנס לפי שרצה הקדוש ברוך הוא להזהירם להכין מע״ש לשבת כדי שינוחו בו:
2 שבו וכו׳ ד׳ אמות ליוצא וכו׳ דליכא למימר תחתיו ממש בכל מקום שנמצא בהכנסת כלה דא״כ אין זה מנוחה ועונג אלא צער גדול: