משכיל לדוד, דברים כ״ה:א׳

כי יהיה ריב אמור מעתה וכו׳. לאו משום דכתיב ונגשו אל המשפט הוא דנפקא לן דאין שלום יוצא דאדרבא הגשה אל המשפט היא סבת השלום כדכתיב וגם כל העם וכו׳ יבא בשלום אלא רוצה לומר סופם להיות נגשים אל המשפט שיתבע זה ויביא עדים שהכהו ויחוייב הלה מלקות אי ליכא שוה פרוטה בנזק דסמוך ליה ונגשו וכו׳ והיה אם בן הכות וכו׳ והיינו אין שלום יוצא כלומר אף על גב דמתחלה לא היה אלא ריב דברים בעלמא סופם לבא לידי קטטה ולחבול זה בזה. ודומה לזה לק׳ גבי כי ינצו אנשים:

והרשיעו וכו׳ למוד מן הענין וכולי זה א׳ מן הלאוין שאין לוקין עליהן והוא לאו הניתק לעשה ואיכא תו לאו שאין בו מעשה לאו הבא מכלל עשה לאו הניתן לאזהרת מיתת ב״ד לאו הניתן לתשלומין לאו שבכללות וכלהו שיתא איכא שפיר למעטינהו מהכא: