משכיל לדוד, דברים כ״ב:ט׳

9 כלאים חטה וכו׳. היינו כר׳ יאשיה ולאו משום דהלכתא כוותיה פירש״י כן שאין דרכו להקפיד בזה בפירושו אלא דפשט הכתוב מורה כן מדלא כתיב לא תזרע בכרמך אלא משמע דה״ק לא תזרע בזריעה אחת כלומר במפולת יד הנך מילי דהיינו כרמך שהוא חרצן וכלאים דהיינו חטה ושעורה:

10 פן תקדש וכו׳ כמו אל תגע בי כי קדשתיך. תמיהא לי דרש״י גופיה שם בישעיה פי׳ שאותן הרשעים המחזיקים עצמם לטובים אומרים לצדיקים אל תגע בי כי קדשתיך כי קדשתי וטהרתי יותר ממך וכן תרגם יונתן וגם הרד״ק שם פי׳ כן ונראה דמוכרח הוא דאיך אפשר לפ׳ שהרשעים אומרים אל תגע בי כי טמאתיך והלא הם מחזיקים עצמם לטובים טפי מנייהו. ועוד וכי הם חסים על אחרים שלא יטמאו בהם זה דבר פלא הוא על חייו לא חס היאך יחוס על אחרים. וטפי הו״ל לאתויי ראיה מקרא דויתוץ את בתי הקדשים דכתיב ביאשיהו דהתם תרגם יונתן בתי הקדש טעוותא וכן פירש שם הרד״ק אמנם רש״י גופיה מיהא פירש שם בתי הזימה: