משכיל לדוד, דברים כ״א:כ״ב

וכי יהיה וכו׳ סמיכות וכו׳. ה״נ מוכח למדרש סמוכין מדכתיב וכי יהיה בוי״ו דאל״כ הול״ל כי יהיה:

ותלית וכו׳ כל הנסקלין וכו׳. אע״ג דסברא דיחידאה היא דלרבנן אין נתלה אלא המגדף והעע״ז ומפשט הכתוב ליכא הוכחה טפי לסברא זו מ״מ נקט רש״י הכי לפי שמתיישב טפי עם דרשת הסמיכות דלעיל דלא מסתבר לומר דלפי שהוא להוט אחר גרונו יבא לעע״א או לגדף הילכך ניחא לפי״ז לומר כל הנסקלין נתלין ונימא דלהיותו להוט אחר גרונו וסופו לעמוד בפרשת דרכים וילסטם הבריות ועי״ז יחלל את השבת שילסטם גם בשבת ויהא נדון בחמורה דהיינו בסקילה ועליה כתיב ותלית אותו: