10
פירש״י ז״ל כי תצא למלחמה במלחמת הרשות וכו׳ דיוקו של רבינו אפשר דהיינו מדכתיב כי תצא בלשון יציאה דמשמע שיוצא חוצה לארץ דאל״כ הול״ל כי תלחם א״נ כי תלך למלחמה. וכן נראה מפירש״י גופיה בסוטה פ׳ אלו נאמרין דל״ה. והק׳ הגאון הרא״ם ז״ל מנ״ל דברשות דילמא לעולם במלחמת א״י ומאי דכתיב ושבית שביו הוא בשאר אומות הנמצאים בתוכה וע״ש מה שתירץ בדוחק ולעד״ן דמדחזי׳ בפ׳ דלעיל שתלה הענין בערים דכתיב כן תעשה לכל הערים הרחוקות וכו׳ אשר לא מערי הגוים האלה הנה רק מערי העמים האלה וכו׳ לא תחיה וכו׳ ש״מ דבערים קפיד רחמנא שאם הוא בערי א״י לא תחיה כל נשמה הנמצא בתוכה והיינו אפי׳ יהיה משאר אומות ולכך כתיב יתורא דכל ובערים הרחוקות איפכא כל הנמצאים בתוכם שרי לקיימן אפי׳ הם מז׳ אומות דאל״כ הכי הול״ל כן תעשה לכל הגוים הרחוקים וכו׳ רק לעמים האלה וכו׳ א״ו דבערים תלי קרא. וראיתי להרב הנח״י שהק׳ עוד דמאי דוקיא דילמא דוקא כשלא נשבה אז חל ציווי לא תחיה וכו׳ אפי׳ ביפת תואר אבל כשנשבה מותר לקיימה לשם יפת תואר ע״ש ולא ידענא מאי קו׳ שהרי דיוקו של רש״י אינו מן היתר היפת תאר רק מדכתיב ושבית שביו דמשמע דשרי רחמנא לשבויינהו לכתחלה והא א״א לומר במלחמת א״י שכבר נאמר לא תחיה וכו׳. וא״ת אמאי לא פירש״י בפ׳ דלעיל בפסוק כי תצא למלחמה וכו׳ במאי קמיירי כי היכי דקפיד לפרושי הכא וי״ל משום דלא פסיקא ליה דתחלת הענין דהיינו וראית סוס וכו׳ ונגש הכהן וכו׳ מיירי בין במלחמת חובה בין במלחמת הרשות ומאי דמסיים התם מי האיש וכו׳ מיירי ברשות דאילו ברחובה הכל יוצאים אפי׳ חתן מחדרו וכו׳ וכיון דלא מצי לפרושי כוליה עניינא בסגנון א׳ סתם ולא פי׳ מידי: