1ששת ימים וכו׳ ובמקום אחר וכו׳. ההרגש שמבחוץ הוא דהא לעיל בהך פרשת׳ גופה כבר כתיבא אכילת מצה דכתיב לא תאכל עליו וכו׳ והך קרא ל״ל. ומ״ש דבר אחר היינו דלפי׳ קמא ק׳ דלהא לא צריכא דמלתא דפשיטא שכבר למדנו איסור אכילת החדש עד י״ו בניסן ממקום אחר דכתיב ולחם וכו׳ לא תאכלו וכו׳ ומאי קמ״ל הכא ותו אטו אי בעי למיכל כל ז׳ מצה מן הישן מי לא מצי מיכל. ולד״א נמי ק׳ דלשתוק קרא ולא לכתוב לא שבעת ימים ולא ששת ימים אלא בערב תאכלו מצות וממילא הוה ידענא דליכא חיובא אלא בלילה הראשון והשאר רשות והא ליכא למימר דא״כ הוה משמע דשאר הימים לא ליכול לא חמץ ולא מצה דאיסורא מהיכא תיתי ועמ״ש בפרשת בא בפ׳ שבעת ימים וכו׳ בענין זה דדבר שהיה בכלל:2עצרת וכו׳ דבר אחר וכו׳. לפי׳ א׳ ק׳ דהא כבר כתיב בתר הכי בהדיא לא תעשה מלאכה ועצרת ל״ל ולד״א נמי ק׳ דאכילה היכא רמיזא בקרא ול״ד לנעצרה נא אותך דמסיים בהדיא ונעשה לפניך גדי עזים:
