18פירש״י ז״ל ושוטרים הרודין וכו׳ עד שיקבל וכו׳. הוה מצי לפרש המכים למי שנתחייב מלקות או מכת מרדות עפ״י הדיינים אלא משום דהכא לפי הענין בדיני ממונות מיירי כדכתיב לא תכיר פנים ולא תקח שחד וכו׳ מש״ה פירש שמכין עד שיקבל וכו׳:19בכל שעריך וכו׳. דליכא למימר ל׳ שער ממש דא״כ לא ידעי׳ באיזה שער מדבר דהכא לא שייך לפרש בכל שער ושער דהיינו בשערי בתים ושערי חצירות ושערי מדינות ועיירות וכדדרשי׳ גבי ובשעריך דמזוזה ולכך פירש בכל עיר ומ״מ פסק הרמב״ם בריש ה׳ סנהדרין שמקום מושב הב״ד היה קבוע בשער העיר ומפיק לה מדכתיב הציגו בשער משפט:20ושפטו וכו׳ מנה וכו׳. דאל״כ הול״ל ושפטת וכדכתיב בתר הכי לא תטה אבל אית׳ בספרי והלא כבר נאמר לא תטה משפט מה ת״ל משפט צדק זה מינוי הדיינים ע״כ משמע דמכח הכפל בלבד קא דריש. ומ״מ אי מהא נימא דלעולם בדיינים ולעבור בעשה ולא תעשה וי״ל דבספרי התם דרשו ושפטו את העם בעל כרחם משפט צדק זה מינוי הדיינים וא״כ ליכא למימר דאתא לעבור בעשה דכיון דושפטו את העם אצטריך לדרשה דבעל כרחם תו לא אייתר אלא משפט צדק בלבד ואין כאן משמעות עשה הילכך הוצרכו לפ׳ זה מינוי וכו׳:
