מלבי"ם על משלי כ״ט:כ״ה

מהדורה: מלבי״ם על משלי (ויקיטקסט)

מקור משלי כ״ט:כ״ה
25 חֶרְדַּ֣ת אָ֭דָם יִתֵּ֣ן מוֹקֵ֑שׁ וּבוֹטֵ֖חַ בַּיהֹוָ֣ה יְשֻׂגָּֽב׃
פירוש מלבי"ם על משלי כ״ט:כ״ה
25 "חרדת אדם יתן מוקש - הגם שאמר למעלה משלי כח יד: אשרי אדם מפחד תמיד, בכל זאת, החרדה, שמורה הבהלה הפתאומית, זה ייתן מוקש, וזה מורה שאינו בוטח בה'.
26 אבל הבוטח בה' ישוגב ולא יחרד, כמו שאמר הלל ברכות ס, א: מובטח אני שאינו מאנשי ביתי, שנאמר תהלים קיב ז: משמועה רעה לא יירא, נכון ליבו בטוח בה'.