מלבי"ם על משלי י״ג:ט׳

מהדורה: מלבי״ם על משלי (ויקיטקסט)

מקור משלי י״ג:ט׳
9 אוֹר־צַדִּיקִ֥ים יִשְׂמָ֑ח וְנֵ֖ר רְשָׁעִ֣ים יִדְעָֽךְ׃
פירוש מלבי"ם על משלי י״ג:ט׳
9 משלי יג ט: אור צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך - האור הוא עצם האור, כמו אור השמש המאיר תמיד ואינו צריך לשמן ופתילה; והנר הוא הנעשה במנורה על-ידי שמן ופתילה.
10 * הצדיקים, נשמתם תאיר ב"אור תמידי, נצחי, ותהלים צז יא: אור זרוע לצדיק, ואינם צריכים לנר שהוא הגוף, כי הנפש הרוחנית תהל לנצח באור הרוחני, וזה ישמח תמיד, כמו שנאמר תהלים צז יא: ולישרי לב שמחה, תהלים לב יא: שמחו בה'.
11 * אבל הרשעים, אור הצלחתם הגשמי הוא רק בעולם הזה, כל זמן שהנר והפתילה קיים, רוצה לומר, כל חיי הגוף, ואחר כלות השמן והפתילה - ידעך הנר, ותאבד הצלחתם.
12 וזה מוסב גם כן למה שנאמר משלי יג ח: כופר נפש איש עושרו, שצריך להחיות הנפש, שהיא אור תמידי, לא את הגוף ונר הצלחתו אשר ידעך; והמתעשר הזה, הגופני, אין לו כל.