מלבי"ם על מלאכי ב׳:ט״ז

מהדורה: מלבי״ם על מלכים (ויקיטקסט)

« מלבי"ם על מלאכי ב׳:ט״ו מלבי"ם על מלאכי ב׳:י״ז »

16 כִּֽי־שָׂנֵ֣א שַׁלַּ֗ח אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְכִסָּ֤ה חָמָס֙ עַל־לְבוּשׁ֔וֹ אָמַ֖ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְנִשְׁמַרְתֶּ֥ם בְּרוּחֲכֶ֖ם וְלֹ֥א תִבְגֹּֽדוּ׃ פ

פירוש מלבי"ם על מלאכי ב׳:ט״ז

16 כי שנא אמנם אם הרוח שלכם שנא את האשה ואינו מרוצה הימנה ולא תוכל לכלוא את הרוח מלשנוא, הלא שלח אמר ה' צבאות. הלא אמר בתורה שאם לא תמצא חן בעיניו וכתב לה ספר כריתות ושלחה מביתו.

17 וכסה חמס על לבושו. והשלוח הזה הוא יכסה את החמס אשר על לבושו, ר"ל שהגם שגם זה הוא חמס. בכ"ז הוא חמס מכוסה ונסתר. לא כן אם מחזיקה בביתו ומתעמר בה בשנאה זה הוא חמס גלוי מאד. אבל טוב מזה ומזה אם ונשמרתם ברוחכם ולא תבגדו כלל. בל יצטרך לבא לידי שנאה ושלוח:

« מלבי"ם על מלאכי ב׳:ט״ו מלבי"ם על מלאכי ב׳:י״ז »