מלבי"ם על ויקרא, אמור ב׳

1 הכהנים בני אהרן: כבר בארתי זאת בסדר ויקרא סימן לח שבכל מקום כתוב "בני אהרן הכהנים" ובא שם "כהנים" להגביל שם "בני אהרן" – דוקא הכהנים הכשרים, לא בעלי מומין. ופה כתוב "הכהנים בני אהרן", בא שם "בני אהרן" להרחיב שם "הכהנים" – כל שהם "בני אהרן" אף בעלי מומין, עיי"ש. והנה שם "בן" בהבנתו המדויקת כולל גם הקטן, ולפעמים יאמר רק על הקטן – "בן סורר" ולא "איש סורר" סנהדרין דף סח. וכל מקום שאמר "בני" צריך מיעוט על קטן כמו שצריך למעט קטן מעבודה חולין דף כד ומחלוקת קדשים מנחות עב "וכי ימכור איש את בתו" – בקטנה מדבר מכלתא משפטים, "או בן יגח" – לחייב על הקטנים שם ובבא קמא דף מד, וכהנה.