1וילך שמשון עזתה. לא פחד לבא בעיר גדולה מוקפת חומה דלתים ובריח ולשכב בבית זונה בלא פחד, ולא עוד אלא...2לעזתים לאמר. שצוה שיאמרו לעזתים שבא שמשון הנה הוא עצמו הוציא קול ששמשון הוא בעיר, רק לא הגיד שהוא הוא שמשון בעצמו:3ויסבו. אחר שלא הכירו את המגיד וחשבו שאינו שמשון, סבו לדרוש ולחקור עליו ולתפשו בעת ירצה לצאת ויסבו בעיר וגם ארבו בשער ע"י שסגרו השער במנעול בל יוכל לצאת. ומלת אור, פעל עבר, עד יאור הבקר.4ויאחז בדלתות. וזה גבורה יותר משאם אוחז בבריח ושוברו, ב ששם המשא הזאת על כתפיו, ג ויעלם דרך יום נשא אותם, כמו שאמר חז"ל, ומלת ויסעם שהוא יוצא מן הקל מורה שע"י נסיעתו בעצמו הסיע גם אותם וכן ויסע את היתד הארג מורה על קלות הפעולה כי היה לו לומר ויסיעם.5ויהי אחרי כן. עבירה גוררת עבירה.6ושמה דלילה. הראשונה גייר ושינה שמה לשם יהדות, אבל זו לא נתגיירה ונשאר שמה דלילה. וכן אמר בירושלמי פרק ראשון דסוטה הלכה ח שבתמנתה דרך נשואין היה ולא בעזה. וחז"ל דרשו דלדלה כחו ומעשיו ולבו.7השאלות ה-יח הם דרשו שני דברים במה כחו גדול, ובמה יוכלו לאסרו, וכן שאלה בפעם הראשון והוא לא השיב רק במה יוכלו לאסרו, ולא על במה כחו גדול, ובפעם הב' והג' לא שאלה ממנו רק במה כחו גדול, במה הכירה בפעם האחרון שהגיד לה את כל לבו, ולמה בפעמים הראשונים אמר והייתי כאחד האדם, ובפעם האחרון אמר והייתי ככל האדם:8וראי במה כחו גדול ובמה נוכל לו. בקשו שני דברים:9א שתראה מה הסבה שבעבורה כחו גדול, כי חשבו שאינו כטבע רק ע"י איזה סגולה, ואז יוכלו להתחכם כנגדו להסיר הסבה.10ב שגם אם הוא בטבע תדרוש באיזה אופן יאסר, כי יש מי שכחו בידיו ולא ברגליו, ויאסר ברגליו או במקום אחר מן הגוף שאינו חזק שם, ואמרו וראי רצה לומר שתבחון את דבריו אם כנים הם, ואמרו ואסרנוהו לענותו, הוא הבטחה שלא ימיתו אותו וכן קיימו הבטחתם שלא ימיתו אותו ולא המיתוהו רק נקרו את עיניו.11ותאמר. וכן שאלה אותו על שני דברים הנזכרים.12ויאמר אליה. והוא לא השיב לה רק במה יאסר ולא על במה כחו גדול, כאילו אינו יודע סבה לזה כי הוא בטבע, רק שבחן שבזה יאסר.13ותאמר דלילה כו' הנה התלת בי. רצה לומר היא האמינה לו במ"ש שאנו יודע במה כחו גדול, אבל אחר שהודה שיודע במה יאסר, א"כ למה דברת כזבים, ועתה הגידה נא לי האמת במה תאסר.14ויאמר אליה. השיב שלא דבר כזבים כלל, רק ששכח תנאי בדבריו:15א שהיתרים צריכים להיות עבותים, רצה לומר קלועים משלשה,16ב שצריך שלא נעשה בם מלאכה.17וינתקם כו' כחוט. רצה לומר לא בקלות גדול כראשונים רק כחוט, שהאדם הנותקו ינתקנו במעט כח.18עד הנה התלת בי. רצה לומר בראשונה תרצת דבריך, אבל עתה נודע שהתלת בי בשתי הפעמים:19ותתקע. פה לא כתוב והאורב יושב בחדר, כי אחר שכזבה שתי פעמים לא שמו לב לדבריה.20ולא הגדת לי במה כחך גדול. אחר שכבר כזב לה ג' פעמים שבה לבקש השאלה הראשונה במה כחו גדול, אחר שלא יכלה עוד לבקש במה יאסר, שכבר כחש לה ג' פעמים, ואם תוסיף בזה לשאול יבין כי שרי פלשתים עמה בקושרים, לכן בקשה רק במה כחו גדול, כאילו תרצה לדעת טבעו ותכונתו לא לדעת במה יאסר.21ויגד. נפתה כיונה פותה ויגד לה שתי השאלות: א במה כחו גדול, שהוא ע"י הנזירות, ב במה יאסר שהוא אם יגולח,22והנה בפעמים הראשונים אמר והייתי כאחד האדם, ועתה אמר והייתי ככל האדם, כי נשמר מלדבר שקר ואמר כאחד האדם, היינו כאדם המיוחד בגבורה שמבואר אצלי שמלת אחד הנסמך לה"א הידיעה מורה על הדבר המיוחד כמו אחד ההרים וכדומה ועתה אמר ככל האדם, החלשים.23ותרא דלילה כי הגיד לה את כל לבו. זה ראתה במה שהגיד לה עתה שתי השאלות במה כחו גדול ובמה יאסר, שאם היה רוצה לשקר היה מגיד רק במה כחו גדול, שבזה אף אם תגלח אותו ויהיה כחו גדול גם אחר הגלוח, לא היה שקרן כי יצוייר שכחו גדול ע"י הנזירות, ולא יוסר הכח ע"י הגלוח, אחר שלא התגלח מדעתו ולא חלל נזירותו ברצון, והוא אמר אם גולחתי בפעל שמשמע אף ע"י אחרים, וע"כ ותשלח ותקרא לסרני פלשתים לאמר עלו הפעם וכו' כי בפעם הקודם לא עלו כנ"ל.24ויחל שער ראשו לצמח. אמר בפעל הכבד על שצמחו במהירות שלא כדרך הרגיל, שאם לא כן יקשה איך לא נזהרו פלשתים לגלחו מפקידה לפקידה בידעם שכחו תלוי בשערותיו, ועל זה אמר כאשר גולח רצה לומר תיכף אחר הגלוח התחילו לצמח.25וסרני פלשתים וכו' ויראו אותו העם וכו': רצה לומר הסרנים עשו זבח מצד שהוא אויבם, והעם הללו על ג' דברים:26א שהוא אויבם,27ב מחריב ארצם ששרף שדותיהם,28ג שהרבה בם חללים, משא"כ אל הסרנים לא עשה הרעות האלה. ולשמחה מקור במשקל ליראה את ה':29ויאמר אליה: השיב שלא דבר כזבים כלל, רק ששכח תנאי בדבריו:30ויסמך. מבואר אצלי בחבורי התורה והמצוה ע"ס תורת כהנים שיש הבדל בין שען ובין סמך. שהסמיכה הוא בכל כחו כמו שאמר חז"ל סמיכה בכל כחו בעינן, והשעינה הוא קצת גופו ולכן להנער אמר ואשען עליהם, ובאמת ויסמך בכל כחו.
