מלבי"ם על שופטים י׳:ט״ז

« מלבי"ם על שופטים י׳:ט״ו מלבי"ם על שופטים י׳:י״ז »

2 מורה נבוכים פתח ↗

תרגום המונחים שמע וראה בזיקה לה'עקביות בתרגום המונח שמע בזיקה לה'1 כל מה שיוחס לה' יתעלה במשמעות השמיעה, תמצא שאנקלוס הגר נשמר ממנו, ומפרש את משמעותו בכך שהאמירה הגיעה אליו יתעלה, כלומר שהוא השיג אותה; ואם הוא בהקשר של זעקה לה' הוא מפרש את משמעותו בכך שהוא קיבל או לא קיבל. וכך הוא אומר תמיד בתרגומו "שָׁמַע ה'" – "שְׁמִיעַ קֳדָם ה'" =נשמע מלפני ה', ובהקשר של זעקה תרגם את "שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ" שמות כב,כב – "קַבָּלָא אֲקַבֵּל קְבִילְתֵיהּ" =קבל אקבל את קבילתו. דבר זה עקבי בפירושו, ואין הוא סוטה מכך בשום מקום.אי עקביות בתרגום המונח ראה בזיקה לה'2 ואילו המופעים של ראייה ביחס אליו יתעלה, נהג בהם אנקלוס בחוסר עקביות תמוה שלא נתבררו לי מטרתו וכוונתו. כי בחלק מהמקומות הוא מתרגם את "וַיַּרְא ה'" – "וַחְזָא ה'" =וה' ראה, ובחלק מהמקומות הוא מתרגם "וּגְלֵי קֳדָם ה'" =וגלוי לפני ה'. תרגומו את "וַיַּרְא ה'" – "וַחְזָא ה'" הוא ראיה ברורה לכך ש"חזא" הוא רב־משמעי גם בארמית, ושהוא מורה על עניין השגת השכל כפי שהוא מורה על השגת החוש. וכיוון שהדבר כך אצלו, מי ייתן וידעתי מדוע ברח מחלק מהמופעים ותרגמם "וּגְלֵי קֳדָם ה'". הסבר מוצע לחריגות בתרגום3 כאשר התבוננתי בנוסחאות התרגום שמצאתי, עם מה ששמעתיו בזמן הלימוד, מצאתי שכאשר הוא מוצא את הראייה קשורה לעוול או נזק ועושק הוא מתרגם אותה "גלי קדם ה'". אין ספק ש"חזא" בשפה הזו מציין את ההשגה ואת אישור הדבר המושג כפי שהושג, ולכן אם הוא מוצא את הראייה קשורה לעושק אין הוא אומר "וחזא" אלא "וגלי קדם ה'". 4 מצאתי אפוא שהוא תרגם כל ראיה שיוחסה לה' בכל התורה "וחזא", מלבד אלה שאתאר לך: א "כִּי רָאָה ה' אֶת עָנְיִי" בראשית כט,לב; ושם: בְּעָנְיִי – "אֲרֵי גְּלֵי קֳדָם ה' עוּלְבָּנִי" =כי גלוי לפני ה' עלבוני. ב "כִּי רָאִיתִי אֵת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָּךְ" בראשית לא,יב – "אֲרֵי גְּלֵי קֳדָמַי" =כי גלוי לפניי. אף שהמדבר הוא מלאך, לא ייחס לו את ההשגה המורה על אישור הדבר, משום שהוא עוול. ג "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" שמות ב,כה – "וּגְלֵי קֳדָם ה' שִׁעְבּוּדָא דִבְנֵי יִשׂרָאֵל". ד "רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי" שם ג,ז – "מִגְלָא גְלֵי קֳדָמַי יָת שִׁעְבּוּדָא דְעַמִּי". ה "וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם" שם,ט – "גְּלֵי קֳדָמַי דֻּחְקָא". ו "וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם" שם ד,לא – "וַאֲרֵי גְלֵי קֳדָמוֹהִי שִׁעְבּוּדְהוֹן". ז "רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא" שם לב,ט – "גְּלֵי קֳדָמַי עַמָּא הָדֵין" =גלוי לפני העם הזה, משום שמשמעותו: ראיתי את חטאם, כמו "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" שם ב,כה שמשמעותו: ראה את סבלם. ח "וַיַּרְא ה' וַיִּנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנֹתָיו" דברים לב,יט – "וּגְלֵי קֳדָם ה'". ט "כִּי יָדִין ה' עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד" שם,לו – "אֲרֵי גְלֵי קֳדָמוֹהִי", וגם זה מצב של עושק והתגברות אויב כלפיהם.סיכום הכלל, הקשיים בו והיחס לנוסחאות5 וכל זה עקבי על דרך "וְהַבֵּט אֶל עָמָל לֹא יוּכָל" חבקוק א,יג, ושם: וְהַבִּיט... תוּכָל. ולכן כל שעבוד וכל חטא הוא מתרגם "גלי קדמוהי" או "גלי קדמי". אבל הפירוש הנאה והטוב הזה, שאין בו ספק, השתבש לי בשלושה מקומות שהיה ראוי לפי ההיגיון הזה שיתרגם אותם "וגלי קדם ה'" ואילו אנחנו מוצאים בנוסחאות "וחזא ה'", והם אלה: "וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם" בראשית ו,ה, "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה" שם,יב, "וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה" שם כט,לא. הקרוב בעיניי שזוהי טעות שנפלה בנוסחאות, שהרי אין בידינו כתב ידו של אנקלוס בזה כדי שנאמר: שמא יש לו פירוש בזה. 6 ואולם זה שתרגם את "אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה" שם כב,ח כ"קֳדָם ה' גְּלִי אִימְרָא" =לפני ה' גלוי השה, הוא כדי שהדבר לא יטעה לחשוב שה' יתחיל לחפשו ולהמציאו; או שגם הוא גנות בלשון ההיא, שהשגתו תיקשר באחד מבעלי החיים שאינם הוגים. 7 ראוי לחקור היטב כדי לברר את הנוסחאות בזה. ואם תמצא שאותם מקומות הם כפי שהזכרנו, הרי איני יודע מה כוונתו בזה.

1 ותקצר נפשו בעמל ישראל. ע"י תשובתם, נפשו ורצונו קצר את עמל ישראל בל יארך עוד, ובל יוסיף האויב לעבור את הירדן ולהאריך ולהוסיף את עמלם.

2 ובמורה נבוכים ח"א פמ"ח פירש "רצה לומר רצון האל לא יכול לסבול ולראות עוד את עמל ישראל וצרתם".

« מלבי"ם על שופטים י׳:ט״ו מלבי"ם על שופטים י׳:י״ז »