מלבי"ם על יהושע ט׳:ד׳

« מלבי"ם על יהושע ט׳:א׳ מלבי"ם על יהושע ט׳:ו׳ »

4 וַיַּֽעֲשׂ֤וּ גַם־הֵ֙מָּה֙ בְּעׇרְמָ֔ה וַיֵּלְכ֖וּ וַיִּצְטַיָּ֑רוּ וַיִּקְח֞וּ שַׂקִּ֤ים בָּלִים֙ לַחֲמ֣וֹרֵיהֶ֔ם וְנֹאד֥וֹת יַ֙יִן֙ בָּלִ֔ים וּמְבֻקָּעִ֖ים וּמְצֹרָרִֽים׃

פירוש מלבי"ם על יהושע ט׳:ד׳

4 ויעשו גם המה. כמו שכל המלכים עשו מעשה להנצל, עשו הם ערמה:

5 ויצטירו. יש הבדל בין ציר ובין שליח או מלאך, שהציר הוא ההולך בשליחות להביא מענה בחזרה כמ"ש בפי' ישעיה סי' יח. הראו עצמם כאילו הם שלוחי מדינתם הצריכים להשיב שולחם דבר:

6 ויקחו שקים בלים. שידמה שבאו מארץ רחוקה:

« מלבי"ם על יהושע ט׳:א׳ מלבי"ם על יהושע ט׳:ו׳ »