מלבי"ם על ירמיהו כ״ט

1 ונטעו גנות, אע"ג שנטיעת גנות מורה יותר על העכבה במקום מבנין בית, כמ"ש לא יבנו ואחר ישב ומוסיף שאף לא יטעו ואחר יאכל ישעיה ס"ה כ"ב:

2 קחו נשים ואל יחדלו מלפרות ולרבות שם, וקחו לבניכם נשים לבל תחשבו כי בניכם ישובו וישאו נשים בא"י, ואת בנותיכם תנו לאנשים לבל ישלחו אותם לא"י להנשא שם כי בני א"י יהרגו:

3 ודרשו את שלום העיר כי תקבלו השפע ע"י בבל והם יקבלו ראשונה, וז"ש כי בשלומה יהיה לכם שלום:

4 אשר אתם מחלמים, ר"ל אתם מסבבים החלומות ע"י רעיונות היום כמעשה דקיסר וריב"ח בפרק הרואה הרהר ביה כולא יומא ולאורתא חזא:

5 כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה, זה נחשב מיום שמלך נבוכדנצר עד כורש שאז בטלה מלכות בבל והיה פקודה, וז"ש אפקד אתכם, אבל בנין הבית לא היה עד שבעים מהחורבן שהוא י"ט שנה אח"ז והקימותי עליכם את דברי הטוב ר"ל כי ה' גבל הגאולה וקצב הזמן לא כמו בגלות אדום שלא נתגלה קצם וזכו אחישנה וע"כ שראה בחכמתו שצריכים להיות זמן הזה בגלות לטובתם:

6 כי אנכי ידעתי מחשבות שלום ולא לרעה, כי לפעמים יחשב מחשבות שלום לרעה, כמו שגלות צדקיהו נתאחרה והיה לרעה, כמ"ש במשל השני דודאי תאנים למעלה כ"ד, אבל עליכם אני חושב מחשבות שלום שאינם לרעה ולזה יאריך שבעים שנה כדי לתת לכם אחרית שתתקיימו בארץ, ועד הזמן הזה יהיה לכם תקוה:

7 וקראתם אותי, והגם שלא תהיו בירושלים להקריב קרבנות תקראו אותי לבא אליכם ע"י שתלכו ותתפללו אלי ותפלה תעמוד במקום קרבן:

8 ובקשתם כמבקש את הנאבד, ומצאתם שתשוב השגחתי עליכם:

9 ונמצאתי ואח"כ אמצא לכם בעצמי בבוא הזמן המיועד, ושבתי הוא השבת המדרגה שתשובו למעלתכם, וקבצתי קיבוץ גליות, והשבותי אתכם הוא השבת הגליות למקומם:

10 כי אמרתם הקים לנו ה' נביאים הוא מאמר מוסגר ומלת בבלה שב למעלה, ושעורו והשבותי אתכם אל המקום אשר הגליתי אתכם משם בבלה, כי אמרתם הקים לנו ה' נביאים שבעבור זה הגליתי אתכם, יען שאמרתם שה' הקים לכם נביאים, היינו יען שהאמנתם לנביאי השקר, וסדר הכתובים, אל ישיאו לכם נביאיכם כי הגאולה תלויה רק בזמן בתפלה, שאז תהיה גאולה שלימה מן הגלות שהגלה אתכם בסבת שהאמנתם לנביאי השקר שהתעו אתכם מני דרך:

11 טז-יז כי כה אמר ה' שלא לבד שלא ישובו בני הגולה כי גם אלה שלא הגלו עדיין יגלו וילקטו כתאנים השוערים כמשל הנ"ל סי' כ"ד:

12 ורדפתי אחריהם אח"כ בצאתם למצרים, ונתתים לזעוה כנ"ל כ"ד ט':

13 אשר לא שמעו וכו' ולא שמעתם, ר"ל לא הם ולא אתם גולי בבל, ולכן ואתם שמעו מכאן ולהבא, אחר שכבר קבלתם ענשכם:

14 ואנכי היודע ועד היודע שהם נביאי שקר, ועד על הניאוף:

15 ויקרא צפניה הוא כמאמר מוסגר שבעת קרא צפניה את האגרת באזני ירמיה אז נאמרה לו נבואה זו מן פסוק כ"ה יען אשר אתה שלחת בשמך ספרים ואמר לו ה' יען ששלח ספרים והם עשו פרי עזות עד שקרא את הספרים באזני ירמיה לכן כה אמר ה' אל שמעיה, יען אשר נבא לכם שמעיה, כי ממה שנקראו הספרים בפרהסיא נראה שהיו מחזיקים דבריו בנבואה בשם ה' ולכן יקבל ענשו, אם על העזות נגד ירמיה, אם על נבואת שקר: