מלבי"ם על שמואל א ט״ז:י״א

« מלבי"ם על שמואל א ט״ז:ח׳ מלבי"ם על שמואל א ט״ז:י״ב »

11 וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֣ל אֶל־יִשַׁי֮ הֲתַ֣מּוּ הַנְּעָרִים֒ וַיֹּ֗אמֶר ע֚וֹד שָׁאַ֣ר הַקָּטָ֔ן וְהִנֵּ֥ה רֹעֶ֖ה בַּצֹּ֑אן וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֤ל אֶל־יִשַׁי֙ שִׁלְחָ֣ה וְקָחֶ֔נּוּ כִּ֥י לֹֽא־נָסֹ֖ב עַד־בֹּא֥וֹ פֹֽה׃

פירוש מלבי"ם על שמואל א ט״ז:י״א

11 השאלות איך אמר התמו הנערים וכי הסתפק בדבר ה' שא"ל כי ימשח אחד מבני ישי:

12 התמו אמר זה דרך תמיהה כי ידע בהכרח שלא באו כולם, וישי התנצל שדוד שאר מעצמו ולכן בא פה פעל שאר בקל, ובנינו תמיד בנפעל וזה אם יען כי הוא הקטן ע"ד ראוני נערים ונחבאו ואם מצד שהנה רועה בצאן ועוסק במלאכתו:

« מלבי"ם על שמואל א ט״ז:ח׳ מלבי"ם על שמואל א ט״ז:י״ב »