מלבי"ם על דברי הימים א ט׳:כ״ב

מהדורה: מלבי"ם על דברי הימים א, ויקיטקסט

מקור דברי הימים א ט׳:כ״ב
1 כֻּלָּ֤ם הַבְּרוּרִים֙ לְשֹׁעֲרִ֣ים בַּסִּפִּ֔ים מָאתַ֖יִם וּשְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר הֵ֤מָּה בְחַצְרֵיהֶם֙ הִתְיַחְשָׂ֔ם הֵ֣מָּה יִסַּ֥ד דָּוִ֛יד וּשְׁמוּאֵ֥ל הָרֹאֶ֖ה בֶּאֱמוּנָתָֽם׃
פירוש מלבי"ם על דברי הימים א ט׳:כ״ב
1 כולם הברורים. שהיו נבחרים לעמוד על הסף לשמור השערים
2 מאתים ושנים עשר. כשתחלקם לשבעת הימים, יהיו שלשים לכל יום, והם כ"ד לכ"ד משמרות, וששה לששה התמנות שהם עליהם, א על הלשכות, ב על האוצרות פסוק כו, ג על כלי העבודה פסוק כח, ד על הכלים והסולת והיין וכו' פסוק כט, ה על מעשה החבתים פסוק לא, ו על לחם המערכת פסוק לב. או י"ל שעמ"ש בפסוק כ"ט היו שנים ממונים, אחד על הכלים ואחד על הסולת והיין וכו' ותוציא מהם מעשה החבתים
3 המה בחצריהם התיחשם. התיחשם היו לפי מושבם בעריהם
4 המה אשר יסד דוד. ונשארו באמונתם ובקיומם, כי הם ובניהם היו על השערים לבית ה'. אחר שנבנה הבית
5 ולבית האהל. קודם שנבנה והיה אהל מועד: