מלבי"ם על דברי הימים א ט״ו:כ״ב

מהדורה: מלבי"ם על דברי הימים א, ויקיטקסט

מקור דברי הימים א ט״ו:כ״ב
22 וּכְנַנְיָ֥הוּ שַֽׂר־הַלְוִיִּ֖ם בְּמַשָּׂ֑א יָסֹר֙ בַּמַּשָּׂ֔א כִּ֥י מֵבִ֖ין הֽוּא׃
פירוש מלבי"ם על דברי הימים א ט״ו:כ״ב
22 וכנניהו שר הלוים במשא. שהיה השר על הלוים המשוררים בפה, ששיר זה נקרא משא, שהיו נושאים בו דברי תהלות במשל ומליצה
23 יסור במשא. הוא היה אוסר קשר המשוררים, על פיו ערכו את השיר, על פיו התחילו וסיימו, כי מבין הוא בחכמה זו כמו מ"א כ, יד מי יאסור את המלחמה, שהוא העורך המערכה וקושרה יחד: