מלבי"ם על דברים ט״ו:י׳

מהדורה: מקראי קודש, וילנא תרנ"א

« מלבי"ם על דברים ט״ו:ט׳ מלבי"ם על דברים ט״ו:י״א »

10 נָת֤וֹן תִּתֵּן֙ ל֔וֹ וְלֹא־יֵרַ֥ע לְבָבְךָ֖ בְּתִתְּךָ֣ ל֑וֹ כִּ֞י בִּגְלַ֣ל הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה יְבָרֶכְךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכׇֽל־מַעֲשֶׂ֔ךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֥ח יָדֶֽךָ׃

פירוש מלבי"ם על דברים ט״ו:י׳

10 קלט נתון תתן, אפי' מאה פעמים, ומ"ש כמה פעמים מלת לו דייק שיתן לו בינו לבין עצמו כמ"ש בפ"ח דשקלים לשכת חשאים היתה בירושלים ויראי חטא נותנים לתוכה בחשאי ועניים בני טובים מתפרנסים מתוכה בחשאי:

11 קמ כי בגלל הדבר הזה, כבר הזכרתי אחרי סי' פח שדרך חז"ל לדרוש תמיד מלת דבר שמורה כמלת ענין מענין דבור, כי היל"ל כי בגלל זה, ופי' שבצדקה יצויר שאומר ליתן ונותן או אומר ליתן ונאנס כמ"ש תשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאלו עשאה, ומוסיף שיקבל ברכה גם בעד דבור היינו אם אמר לאחרים תנו או שמנחמו בדברים:

« מלבי"ם על דברים ט״ו:ט׳ מלבי"ם על דברים ט״ו:י״א »