מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב ב׳:ב׳

מהדורה: תורת-אמת

« מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב ב׳:א׳ מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב ב׳:ג׳ »

מקור משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב ב׳:ב׳

2 כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בַּדָּבָר אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת הַחַיָּב יְדֵי חוֹבָתוֹ. לְפִיכָךְ אִשָּׁה אוֹ קָטָן שֶׁתָּקְעוּ בַּשּׁוֹפָר הַשּׁוֹמֵעַ מֵהֶן לֹא יָצָא. אַנְדְּרוֹגִינוּס מוֹצִיא אֶת מִינוֹ וְאֵינוֹ מוֹצִיא אֶת שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. טֻמְטוּם אֵינוֹ מוֹצִיא לֹא אֶת מִינוֹ וְלֹא שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. שֶׁהַטֻּמְטוּם שֶׁנִּקְרַע אֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּצֵא זָכָר וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּצֵא נְקֵבָה:

פירוש מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב ב׳:ב׳

2 כל מי שאינו וכו'. שם משנה חרש שוטה וקטן אין מוציאין את הרבים ידי חובתן זה הכלל כל מי שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן. וכתב הרשב"א ז"ל שהעלו הראשונים שאע"פ שנשים פטורות רשאות לתקוע ולברך וכן נהגו. ואין נראה כן מדברי רבינו פרק ששי:

3 אנדרוגינוס מוציא את מינו וכו'. בברייתא הנזכרת כלשון רבינו. ובהשגות א"א זהו לדעת מי שאומר וכו' וחציו בן חורין עכ"ל. והמחלוקת הזה של אנדרוגינוס הוא מחלוקת תנאים פרק הערל ביבמות דף פ"ג ורבינו פסק כדברי האומר בריה בפני עצמה הוא וכן פסקו בהלכות שם. ואפשר שאפילו לדברי מי שאומר חציו זכר מוציא את מינו ואינו דומה לחציו עבד לפי שיש חלוק בין מה שהוא בידי אדם למה שהוא בידי שמים:

4 טומטום אינו וכו'. בברייתא הנזכרת ר"ה כ"ט:

« מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב ב׳:א׳ מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב ב׳:ג׳ »