מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה כ״ז:ה׳

מהדורה: תורת-אמת

« מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה כ״ז:ד׳ מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה כ״ז:ו׳ »

5 משנה תורה, הלכות מכירה פתח ↗

וְאֵין הַדָּמִים רְאָיָה שֶׁאִם טָעָה בִּכְדֵי שֶׁהַדַּעַת טוֹעָה יֵשׁ לוֹ אוֹנָאָה אוֹ בִּטּוּל מִקָּח כְּדִין כָּל הַמּוֹכֵר וְלוֹקֵחַ. וְאִם טָעָה בִּכְדֵי שֶׁאֵין הַדַּעַת טוֹעָה לֹא בָּטַל הַמִּקָּח. שֶׁזֶּה מַתָּנָה נָתַן לוֹ וְאֵין לוֹ אֶלָּא הַחֲמוֹר בְּלֹא שַׂקִּים. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה אֵין מְבִיאִין בּוֹ רְאָיָה מִן הַדָּמִים:

6 משנה תורה, הלכות מכירה פתח ↗

הַמּוֹכֵר אֶת הַשִּׁפְחָה מָכַר כֵּלִים שֶׁעָלֶיהָ אֲפִלּוּ הֵם מֵאָה. אֲבָל לֹא מָכַר הַשֵּׁירִים וְלֹא הַנְּזָמִים וְלֹא הַטַּבָּעוֹת וְלֹא אֶת הַקַּטְלָאוֹת שֶׁבְּצַוָּארָהּ. וְאִם אָמַר לוֹ שִׁפְחָה וְכָל מַה שֶּׁעָלֶיהָ הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ כֵּלִים שֶׁל מֵאָה מָנֶה:

5 ואין הדמים ראיה שאם טעה בכדי שהדעת טועה וכו'. כבר נתבאר פי"ב שיעור האונאה וביטול מקח:

6 ואם טעה בכדי שאין הדעת טועה וכו'. פסק המחבר כלישנא בתרא דגמרא דף ע"ז: דגבי צמד ובקר הקשו על חכמים שאמרו אין הדמים ראיה. ואי אין הדמים ראיה להוי ביטול מקח ותירצו מאי אין הדמים ראיה דהוי ביטול מקח. פירוש שחכמים סבורין שאין הדמים ראיה כשמכר את הצמד שיהיה הבקר מכור אלא לא מכר את הבקר ויהיה המקח בטל. איבעית אימא כאן בכדי שהדעת טועה כאן בכדי שאין הדעת טועה. כי אמרו בעלמא אונאה וביטול מקח דוקא בכדי שהדעת טועה אבל בכדי שאין הדעת טועה המקח קיים ויתרון הדמים מחילה דמסתמא לא טעה לוקח כולי האי ומידע ידע דאית ביה אונאה ואעפ"כ נתרצה במקחו והרי זה כדין הנזכר פי"ג לוקח שאמר למוכר חפץ זה שאני לוקח ממך במאה וכו'. והרשב"א ז"ל והרמב"ן ז"ל הסכימו ג"כ לפסוק כלשון אחרון:

« מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה כ״ז:ד׳ מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה כ״ז:ו׳ »