מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה י״ח:ו׳

מהדורה: תורת-אמת

« מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה י״ח:ה׳ מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה י״ח:ז׳ »

6 משנה תורה, הלכות מכירה פתח ↗

אֵין מְעָרְבִין מַיִם בְּיַיִן. וּמִי שֶׁנִּתְעָרֵב לוֹ מַיִם בְּיֵינוֹ לֹא יִמְכְּרֶנּוּ בַּחֲנוּת אֶלָּא אִם כֵּן מוֹדִיעוֹ. וְלֹא לְתַגָּר אַף עַל פִּי שֶׁמּוֹדִיעוֹ, שֶׁמְּרַמֶּה בּוֹ אֲחֵרִים. וּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַטִּיל מַיִם בְּיַיִן יַטִּיל. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בֵּין הַגִּתּוֹת:

7 משנה תורה, הלכות מכירה פתח ↗

הַתַּגָּר נוֹטֵל מֵחָמֵשׁ גִּתּוֹת וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיטָם אֶחָד. מֵחָמֵשׁ גֳּרָנוֹת וְנוֹתֵן לְתוֹךְ מְגוּרָה אַחַת. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לְעָרֵב:

8 משנה תורה, הלכות מכירה פתח ↗

אָסוּר לְעָרֵב שְׁמָרִים בֵּין בְּיַיִן בֵּין בְּשֶׁמֶן וַאֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא. וַאֲפִלּוּ שְׁמָרִים שֶׁל אֶמֶשׁ בִּשְׁמָרִים שֶׁל יוֹם אָסוּר. אֲבָל אִם עֵרָה הַיַּיִן מִכְּלִי אֶל כְּלִי נוֹתֵן שְׁמָרָיו לְתוֹכוֹ:

9 משנה תורה, הלכות מכירה פתח ↗

הַמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ שֶׁמֶן מְזֻקָּק אֵינוֹ מְקַבֵּל שְׁמָרִים. מָכַר לוֹ שֶׁמֶן סְתָם מְקַבֵּל לוֹג וּמֶחֱצָה שְׁמָרִים לְכָל מֵאָה לוֹג. וּמְקַבֵּל בִּשְׁאָר שְׁמָרִים שֶׁמֶן עָכוּר הָעוֹלֶה לְמַעְלָה עַל פְּנֵי הַשֶּׁמֶן יֶתֶר עַל הַשְּׁמָרִים הַיְדוּעִים בְּאוֹתוֹ מָקוֹם:

6 אין מערבין מים ביין וכו' ומי שנתערב וכו'. משנה שם:

7 ולא לתגר וכו'. במשנה שם ובגמרא רבא אייתו ליה חמרא מחנותא מזגיה וכו' שדריה לחנואה א"ל אביי והא תנן ולא לתגר אע"פ שמודיעו א"ל מזגא דידי מידע ידיע פי' רש"י שאני נותן מים הרבה. ורבא הוא דאמר כל חמרא דלא דרי על חד תלת מיא לאו חמרא הוא. ואמרינן תו בגמרא וכ"ת דמייתי חמרא חייא ומערב ביה פירוש עד שלא יהא ניכר טעם המים א"כ אין לדבר סוף. פירש"י ז"ל א"כ דכולי האי חיישינן אין לדבר סוף שאף המים לבדם יהא אסור למכור לחנוני שמא יערבם ביין אלא לא חששו חכמים אלא בזמן שאני מוכר לו דבר העשוי לרמות בו כמו שהוא עכשיו עד כאן. והוא הדין לכל כיוצא בזה. והמחבר לא הביא דינו של רבא לפי שאינו מצוי שיתערב מים כל כך ביין:

8 ומקום שנהגו להטיל וכו'. משנה שם:

9 והוא שיהיה בין הגתות וכו'. בגמרא שם והטעם שבזמן הגתות קולטים המים טעם היין אבל שלא בין הגתות הוא נחשב כאילו הוא מזוג:

9 בבא מציעא פתח ↗

מַתְנִי׳ יוֹצִיא לוֹ שְׁתוּת לְיַיִן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חוֹמֶשׁ. יוֹצִיא לוֹ שְׁלֹשָׁה לוּגִּין שֶׁמֶן לְמֵאָה: לוֹג וּמֶחֱצָה שְׁמָרִים, לוֹג וּמֶחֱצָה בָּלַע. אִם הָיָה שֶׁמֶן מְזוּקָּק – אֵינוֹ יוֹצִיא לוֹ שְׁמָרִים. אִם הָיוּ קַנְקַנִּים יְשָׁנִים – אֵינוֹ יוֹצִיא לוֹ בֶּלַע. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַמּוֹכֵר שֶׁמֶן מְזוּקָּק לַחֲבֵירוֹ כׇּל יְמוֹת הַשָּׁנָה – הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל עָלָיו לוֹג וּמֶחֱצָה שְׁמָרִים לְמֵאָה.

« מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה י״ח:ה׳ מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה י״ח:ז׳ »