בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה י״ב:ט״ו

מהדורה: תורת-אמת

« מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה י״ב:י״ד מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה י״ג:א׳ »
מקור משנה תורה, הלכות מכירה י״ב:ט״ו
15 הַמּוֹכֵר שְׁוֵה חָמֵשׁ בְּשֵׁשׁ וְלֹא הִסְפִּיק לְהַרְאוֹתוֹ עַד שֶׁהוּקַר וְעָמַד בִּשְׁמוֹנֶה. הֲרֵי הַמּוֹכֵר חַיָּב לְהַחְזִיר הָאַחַת שֶׁל הוֹנָיָה שֶׁהֲרֵי נִקְנָה הַמִּקָּח וְחַיָּב לְהַחְזִיר וּכְשֶׁהוֹקִיר בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ הוּקַר. וְכֵן אִם מָכַר שָׁוֶה שֵׁשׁ בְּחָמֵשׁ וְהוּזְלוּ וְעָמְדוּ עַל שָׁלֹשׁ. הֲרֵי הַלּוֹקֵחַ חַיָּב לְהַחְזִיר סֶלַע אַחַת שֶׁל הוֹנָיָה. שֶׁהֲרֵי נִקְנָה הַמִּקָּח וּבִרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ הוּזַל:
פירוש מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה י״ב:ט״ו
15 המוכר שוה חמש בשש וכו'. וכן מכר שוה שש בחמש והוזלו. פירוש אין כאן זמן לפי שמוכר לעולם חוזר:
16 הרי הלוקח חייב להחזיר וכו'. כבר כתבתי שמימרא דרב חסדא על כיוצא בזה שהיא אונאת שתות ואמר ר"ח בשוה חמש בשש והוקר שהלוקח יכול לחזור בו ולא מוכר ופירש הרמב"ן ז"ל ותובע אונאתו הלוקח ואין מוכר יכול לחזור. ואנן קי"ל שאין אחד יכול לחזור והמכר קיים. וכ"ש שכל אחד תובע אונאתו ופשוט הוא זה כפי מה שנתבאר:
« מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה י״ב:י״ד מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה י״ג:א׳ »