מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שבת י״ט:כ״ו

מהדורה: תורת-אמת

« מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שבת י״ט:כ״ה מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שבת כ׳:א׳ »

26 משנה תורה, הלכות שבת פתח ↗

לֹא יֵצֵא הַחַיָּט בְּמַחֲטוֹ בְּיָדוֹ וְלֹא הַלַּבְלָר בְּקֻלְמוֹסוֹ עֶרֶב שַׁבָּת סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיוֹצִיא. וְחַיָּב אָדָם לְמַשְׁמֵשׁ בְּבִגְדוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה שֶׁמָּא יִהְיֶה שָׁם דָּבָר שָׁכוּחַ וְיֵצֵא בּוֹ בְּשַׁבָּת. מֻתָּר לָצֵאת בִּתְפִלִּין עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה הוֹאִיל וְחַיָּב אָדָם לְמַשְׁמֵשׁ בִּתְפִלָּיו בְּכָל עֵת אֵינוֹ שׁוֹכְחָן. שָׁכַח וְיָצָא בָּהֶן לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְנִזְכַּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ מְכַסֶּה אֶת רֹאשׁוֹ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ אוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ:

26 ביצה פתח ↗

אָמַר אַבָּיֵי: תְּפִלִּין, הוֹאִיל וַאֲתוֹ לְיָדָן, נֵימָא בְּהוּ מִילְּתָא: הָיָה בָּא בַּדֶּרֶךְ וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ, וְשָׁקְעָה עָלָיו חַמָּה — מַנִּיחַ יָדוֹ עֲלֵיהֶם עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ. הָיָה יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ וְקִדֵּשׁ עָלָיו הַיּוֹם — מַנִּיחַ יָדוֹ עֲלֵיהֶן עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ.

26 לא יצא החייט וכו'. משנה פ"ק דשבת דף י"א כבר כתבתיה למעלה. וכתב רבינו במחט שבידו שאם היתה תחובה לו בבגדו אין לחוש לפי שאין גוזרין גל"ג כנ"ל:

27 וחייב אדם וכו'. שם י"ב תניא חנניה אומר חייב אדם למשמש בבגדו ע"ש עם חשיכה:

28 ומותר לצאת וכו'. שם תנא דבי ר' ישמעאל יוצא אדם בתפיליו ע"ש עם חשיכה מ"ט כיון דאמר רבה חייב אדם למשמש בתפיליו בכל שעה וכו' הלכך מידכר דכיר להו:

29 שכח ויצא בהן וכו'. סוף פ"ק דיו"ט ביצה ט"ו היה בא בדרך ותפיליו בראשו ושקעה עליו חמה מניח ידו עליהם עד שמגיע לביתו וכו' כדאיתא בהלכות פ' המוצא תפילין:

« מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שבת י״ט:כ״ה מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שבת כ׳:א׳ »