מגיד משנה על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה ז׳:ט״ו

15 יד-טו

16 השולח תשורה לחבירו וכו', השולח לחבירו כדי יין וכו'. בהשגות א"א דבר זה אינו מחוור ע"כ. ובאמת לא ידעתי למה כתב כן והלא שנינו במשנה דף קמ"ד: שהשושבינות נגבית בב"ד אבל השולח לחבירו כדי יין ושמן אין מגבין בב"ד מפני שהן גמילות חסדים ע"כ במשנה. ובודאי אפילו בשעת נשואין היא דאי לא פשיטא וכן פירשו ז"ל. ואולי שהראב"ד ז"ל מפרשה בפנים אחרות ומ"מ היה לו לפרש ותימה הוא: