מקור משנה תורה, הלכות חובל ומזיק ב׳:י״א
11 כֵּיצַד מְשַׁעֲרִין הַשֶּׁבֶת. אִם לֹא חִסְּרוֹ אֵיבָר אֶלָּא חָלָה וְנָפַל לְמִשְׁכָּב אוֹ שֶׁצָּבְתָה יָדוֹ וְסוֹפָהּ לַחְזֹר נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי שִׁבְתּוֹ שֶׁל כָּל יוֹם וְיוֹם כְּפוֹעֵל בָּטֵל שֶׁל אוֹתָהּ מְלָאכָה שֶׁבִּטֵּל מִמֶּנּוּ. וְאִם חִסְּרוֹ אֵיבָר אוֹ שֶׁקָּטַע יָדוֹ נוֹתֵן דְּמֵי יָדוֹ שֶׁהוּא הַנֵּזֶק. וְשֶׁבֶת רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא שׁוֹמֵר קִשּׁוּאִים וְרוֹאִין כַּמָּה הוּא שְׂכַר שׁוֹמֵר קִשּׁוּאִין בְּכָל יוֹם וְעוֹשִׂין חֶשְׁבּוֹן כָּל יְמֵי חָלְיוֹ שֶׁל זֶה וְנוֹתֵן לוֹ. וְכֵן אִם קָטַע רַגְלוֹ רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא שׁוֹמֵר עַל הַפֶּתַח. סִמֵּא עֵינוֹ רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא טוֹחֵן בְּרֵחַיִם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
פירוש מגיד משנה על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק ב׳:י״א
11 נותן לו דמי שבתו. פסק כרבא דלעיל וכן בהלכות.
12 ומה שכתב כפועל בטל של אותה מלאכה וכו'. כבר ביארתי בפרק י"ב מהלכות גזילה ואבידה ודעתו כאן כדעת ההלכות:
13 ואם חסרו אבר וכו'. מפורש שם בגמרא:
14 וכן אם קטע רגלו וכו'. באותה מימרא שם:
15 סימא את עינו וכו'. שם וכתב הרשב"א סימא את עינו ודוקא כשסמא שתי עיניו אבל עינו אחת ראוי לכל מלאכה עכ"ל: