מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים ח׳:ג׳

מהדורה: תורת-אמת

« מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים ח׳:ב׳ מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים ח׳:ד׳ »

3 הָיָה הַזִּיז שֶׁהוֹצִיא רָחְבּוֹ טֶפַח וּמָשׁוּךְ בַּאֲוִיר חֲצֵרוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ אַרְבָּעָה טְפָחִים וְלֹא מִחָה בּוֹ הֶחֱזִיק בּוֹ בְּאַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה וְאִם רָצָה לְהַרְחִיב אֶת הַזִּיז עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה הֲרֵי זֶה מַרְחִיב וְאֵין בַּעַל הֶחָצֵר יָכוֹל לִבְנוֹת בַּאֲוִיר חֲצֵרוֹ תַּחַת הַזִּיז כְּלוּם אֶלָּא אִם כֵּן הִנִּיחַ לוֹ תַּחְתָּיו גֹּבַהּ אֲוִיר עֲשָׂרָה טְפָחִים כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בַּזִּיז:

פירוש מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים ח׳:ג׳

3 היה הזיז שהוציא רחב טפח ומשוך וכו'. מימרא דרבי מני שם ע"ב וכן פירשוה רבו ור"ש ז"ל וכתב הר"ש ז"ל דכיון שהניח לו אורך של מקום חשוב נתרצה לו נמי ברחבו דאין מקום חשוב בפחות מד' על ד' והוא הדין אם החזיק ברחב טפח במשך י' לא החזיק כי אם ברחב ד' אבל אם החזיק ברחב טפח במשך שלשה לא החזיק ברחב ג' אלא מה שהחזיק החזיק ולא יותר עכ"ל. ובהשגות א"א איני מודה לו בזה וכו'. נראה שדעתו ז"ל לפי שזה מקום חשוב ואינו נקנה במחילה אלא דוקא בטענת מכר או מתנה ואינו נראה כן מדברי רש"י ז"ל אלא כדברי המחבר וכן מוכחת מימרא דרבי מני שעל חזקה האמורה במשנה הוא מדבר והיא במחילה:

4 ואין בעל החצר יכול לבנות באויר חצרו וכו' עד גובה אויר י' טפחים. שיעור י' טפחים לא נזכר בגמ' בפירוש ומ"מ נראה שדי בכך שהרי דירת בית הוא דירה בי' טפחים כ"ש תשמיש הזיז:

« מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים ח׳:ב׳ מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים ח׳:ד׳ »