מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים ב׳:ח׳

8 בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות וכו'. בסוכה פ"ק דף ג' ברייתא בית שאין בו ארבע על ארבע וכו' אין האחין והשותפין חולקין ופירשוה שם בגמרא אין בו דין חלוקה בחצר דאמר רב הונא וכו' ורב חסדא אמר נותן ארבע אמות לכל פתח ופתח והשאר חולקין בשוה בית דלמיהוי קאי יהבינן ליה חצר האי דלמיסתר קאי לא יהבינן ליה חצר. ובהשגות א"א נראה מדבריו שאין לו חלק בחצר כלל וכו' ואין להם שותף עוד בחצר ומה נעשה וצריך מתרגם לתרגמו ע"כ. ולי נראה דודאי אף דעת המחבר היא שיש לו כניסה ויציאה בחצר שאל"כ לא היה אומר אין לו ארבע אמות בחצר אלא ודאי לא מיעטו מדין כניסה ויציאה ונראה שלא מיעטו אלא מארבע אמות שכנגד הפתח כדברי הר"א ז"ל אבל הארבע אמות האחרות שיש לכל בית זולת אלו שכנגד הפתח אף לזה יש לו ודקדוק לשון המחבר כך ארבע אמות לזה פירוש מלבד ארבע אמות שיש לו כנגד פתחו אם היה ביתו ארבע על ארבע וארבע אמות לזה פירוש שיש לו הבית הקטן עד פתח הבית הזה חולקין ולא הוצרך המחבר להזכיר ארבע אמות שכנגד הפתח לזה שיש לו בית רחב ארבע על ארבע דפשוט הוא ואם היה דעת המחבר לומר שאין לו לזה כלל היה לו לומר אם יש כשיעור לשאר השותפין חולקין ונמצא שלענין הדין שניהם נתכוונו לדבר אחד:

9 והזבל של חצר חולקין וכו'. בברייתא פ"ק דב"ב ופירש אבן מיגש ז"ל מפני שעיקרן מן הבתים הוא וכפי רוב הבתים ירבה הזבל ורש"י פירש מתחלקת לפי פתחים לזבל שדות לפי שדרך הפתחים השליכוהו עד שנעשית אשפה עכ"ל:

10 אבל האכסניא של מלך לפי בני אדם. בברייתא שם ופירש המחבר כפירוש השני שבא בהלכות ולשון רש"י ז"ל חיל של מלך המוטל על בני העיר לתת להם אכסניא בבתיהם: