מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים ב׳:י״ד

מהדורה: תורת-אמת

« מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים ב׳:י״ג מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים ב׳:ט״ו »

14 חֲצַר הַשֻּׁתָּפִין שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דִּין חֲלוּקָה. אוֹ שֶׁחִלְּקוּהָ בִּרְצוֹנָם אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהּ דִּין חֲלוּקָה. יֵשׁ לְכָל אֶחָד מֵהֶן לָכֹף אֶת חֲבֵרוֹ לִבְנוֹת הַכֹּתֶל בָּאֶמְצַע כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאֵהוּ חֲבֵרוֹ בְּשָׁעָה שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּחֶלְקוֹ. שֶׁהֶזֵּק רְאִיָּה הֶזֵּק הוּא וְאֵין לוֹ חֲזָקָה בֶּחָצֵר. אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁעָמְדוּ כָּךְ שָׁנִים רַבּוֹת בְּלֹא מְחִצָּה כּוֹפֵהוּ לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה:

פירוש מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים ב׳:י״ד

14 חצר השותפין שיש בה דין וכו'. ראש פ"ק דף ב' משנה בביאור:

15 ואין לו חזקה בחצר וכו'. דעת המחבר כדעת רבו דבחצר בדוקא שאין לו חזקה משום דממילא הן מזיקין זה את זה בלא עשיית שום מעשה ולפיכך אין להם חזקה בעמידתן כך ואפילו עמדו כן שלש שנים או יותר אבל אם עשו מעשה כגון פותח חלונות על חצר חבירו יש לו חזקה לדעתם ז"ל ויתבארו דינין אלו פ"ז:

« מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים ב׳:י״ג מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים ב׳:ט״ו »