מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים ב׳:י׳

מהדורה: תורת-אמת

« מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים ב׳:ט׳ מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים ב׳:י״א »

10 מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ דִּין חֲלוּקָה שֶׁרָצוּ שֻׁתָּפִין לְחַלְּקוֹ אַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִיָּדָם כָּל אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ. שֶׁזֶּה קִנְיַן דְּבָרִים הוּא כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֲבָל אִם קָנוּ מִיָּדָם שֶׁזֶּה רָצָה בְּרוּחַ פְּלוֹנִי וְזֶה רָצָה בְּרוּחַ פְּלוֹנִי אֵינָן יְכוֹלִים לַחְזֹר בָּהֶם. וְכֵן אִם הָלַךְ זֶה בְּעַצְמוֹ וְהֶחֱזִיק בְּחֶלְקוֹ וְזֶה בְּעַצְמוֹ וְהֶחֱזִיק בְּחֶלְקוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קָנוּ מִיָּדָם אֵין אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לַחְזֹר בַּחֲבֵרוֹ:

פירוש מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים ב׳:י׳

10 מקום שאין בו דין חלוקה וכו'. ראש פ"א.

11 ומ"ש כמו שביארנו. פ"ה מהלכות מכירה:

12 אבל אם קנו וכו'. בגמרא שם:

13 וכן אם הלך זה בעצמו וכו'. לשון הגמרא שם ויש מי שפירש שאפילו החזיק שלא בפני חבירו ולא אמר לו לך חזק וקני קנה שאין זה כמכר שצריך או אמירה או חזקה בפניו כמו שנתבאר פ"א מהלכות מכירה שאין זה אלא בירור חלקים לבד וזהו שאמרו והלך זה בעצמו והחזיק ויש מי שפירש שאפילו לא החזיק אלא אחד זכה הלה בחלק האחר ואו או קאמר שהרי אפי' חליפין גמורין שנו בתוספתא החליף מטלטלין במטלטלין קרקע בקרקע מטלטלין בקרקע קרקע במטלטלין כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפיו ע"כ:

« מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים ב׳:ט׳ מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים ב׳:י״א »