מקור משנה תורה, הלכות נזקי ממון ז׳:ו׳
6 הִכְנִיס שׁוֹרוֹ לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת וְהִזִּיק אֶת בַּעַל הַבַּיִת. אוֹ שֶׁהֻזַּק בּוֹ בַּעַל הַבַּיִת. אוֹ שֶׁחָפַר בֶּחָצֵר בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. בַּעַל הַשּׁוֹר חַיָּב בְּנִזְקֵי חָצֵר וּבַעַל חָצֵר חַיָּב בְּנִזְקֵי הַבּוֹר שֶׁהֲרֵי עָלָיו לְסָתְמוֹ:
פירוש מגיד משנה על משנה תורה, הלכות נזקי ממון ז׳:ו׳
6 הכניס שורו לחצר בעל הבית וכו'. מימרות מפורשות שם דף ס"ח:.
7 ומה שכתב בעל חצר חייב בנזקי הבור. הוא בשהפקיר שורו לאחר מכאן כדין כל בור האמור בכל מקום וזה פשוט ולזה סתם רבינו ז"ל: