מפרשים:
10 קטן שלוה חייב לשלם כשיגדיל וכו'. גם כן זה מוסכם מן הגאונים ז"ל דאע"ג דלגבי חבלות שנינו במשנה דקטן שחבל באחרים פטור לעולם גבי הלואה כיון דמטא הנאה לידיה מיחייב לשלם לכשיגדיל ומסתברא לי דוקא כשהגיע לעונת הפעוטות כשלוה מפני שמקחו וממכרו קיימין במטלטלין כמבואר פרק כ"ט מהלכות מכירה אבל פחות מכאן הרי זה כמאבד מעותיו וכמלוה את השוטה ויש לי ראיה לזה ממה שנתבאר פרק שביעי מה' שאלה ופקדון שהמקבל פקדון מן הקטן לא יחזיר אליו ושם כתבתי דדוקא בשלא הגיע לעונת הפעוטות ואם שלו אין מחזירין אליו המלוה לו את שלו היאך ישתלם ממנו כך נ"ל.
11 ומ"ש רבינו ואין כותבין עליו שטר וכו'. מפורש בהרבה מקומות חזקה אין העדים חותמין על השטר אא"כ נעשה גדול: