1
ועשייתו מצות עשה שנאמר ואתה קח לך וכו'. קצת קשה דאמאי לא הביא מפסוק דועשית אותה קטרת ותו דבפ"א הוכיח לשמן המשחה מפסוק דועשית אותו שמן משחת קדש ועוד קשה דבהקדמתו כאן לא מנה אלא העשה דלעשות שמן המשחה ולא הזכיר עשיית הקטרת כלל גם בספר המצוות עשין כ"ח מנה הקטרת הקטרת בכל יום ולא הזכיר עשייתו כלל ובעשין ל"ה כתב שיהיה לנו שמן מוכן למשוח בו וכו' ושם בשורש י' כתב דאין למנות ההקדמות לעשיית המצות כגון קח לך סמים וכן קח לך בשמים ראש וכו' ע"כ ולפ"ז אתי שפיר שלא מנה שם מ"ע לעשיית שמן המשחה כמבואר אך קשה דבחיבורו מנאו למצות עשה בריש פ"א ועכ"פ דברי רבינו מעורבבין וסותרין למ"ש בסה"מ והנה ראיתי להכנסת הגדולה שהביא משם הר"ם לונזאנו ז"ל דהך מ"ע הוא על דרך ההשאלה כמ"ש כל מי שאינו מניח תפלין עובר בחמשה עשה ע"כ ועם כל זה לא עלתה לנו ארוכה כמבואר.
2
ואשר אני אחזה לי לענ"ד ולתקן כל דברי רבינו כאן ובסה"מ דלעולם שאין למנות ההקדמות אלא עיקר המצוה וטעמא אלימתא היא דאגע עצמך שעשה השמן או הקטרת ולא משח הכהנים והמלכים או לא הקטיר הקטרת איך נאמר שקיים המצוה הא למה הדבר דומה למצות פריה ורביה דאם נשא אשה ולא הוליד אין כאן קיום מצוה כלל וזהו טעמו של רבינו בסה"מ שמנה הקטרת הקטרת ושיהיה שמן המשחה מוכן למשוח כלומר שזהו תחילת קיום המצוה ולכך כאן הזכיר המ"ע בעשיית שמן המשחה להיותו תחילת המצוה אף שגמר קיומה ועצמותה אינו אלא תכליתה ולכך לא הזכיר מ"ע במשיחת המלך והכהן גדול בהל' ז' וכאן בדין עשיית הקטרת רמז לנו ג"כ עיקר המ"ע אך גמרו ותכליתו הזכירו בפי' ברפ"ג דתמידין ומוספין וגם שם בהקדמתו וכן נראה מדברי המבי"ט בקרית ספר ז"ל שבפרק א' כתב מצוה סתם וכאן לא הזכיר לשון מצוה כלל אלא הזכיר הפסוק וכו' ומפני שאין נפקותא בדבר לא דקדק רבינו בסדר הפסוקים כדבר האמור ובזה נמצאו כל דברי רבינו מכוונים:
