מעשה רקח על הלכות מטמאי משכב ומושב ד׳:י״א

« מעשה רקח על הלכות מטמאי משכב ומושב ד׳:י׳ מעשה רקח על הלכות מטמאי משכב ומושב ד׳:ט״ו »

11 משנה תורה, הלכות מטמאי משכב ומושב פתח ↗

כָּל הַכְּתָמִים הַטְּמֵאִין מַעֲבִירִין עֲלֵיהֶן שִׁבְעָה סַמְמָנִין וְאַחַר כָּךְ בֵּין עָבַר הַכֶּתֶם בֵּין לֹא עָבַר מַטְבִּילוֹ וְטָהוֹר. שֶׁאִם לֹא עָבַר כְּלָל הֲרֵי הוּא צֶבַע. וְאִם עָבַר אוֹ כֵּהָה הֲרֵי זֶה כֶּתֶם וּמֵאַחַר שֶׁעָבְרוּ עָלָיו הַסַּמְמָנִין כְּבָר בָּטֵל אַף עַל פִּי שֶׁרִשּׁוּמוֹ נִכָּר. וַאֲפִלּוּ כֶּתֶם שֶׁל דַּם נִדּוּת וַדַּאי כֵּיוָן שֶׁהֶעֱבִיר עָלָיו שִׁבְעָה סַמְמָנִים בָּטֵל וּמַטְבִּילוֹ וְעוֹשֶׂה טָהֳרוֹת עַל גַּבָּיו:

11 כל הכתמים וכו'. פרטי דין זה תמצאם בדברי רבינו פ"ט דאיסורי ביאה והרב המגיד ז"ל שם הסביר דבריו ע"פ הסוגיא ולמ"ש רבינו

12 שאם לא עבר כלל הרי הוא צבע ע"כ נראה שהוא כפי' רש"י ודלא כהתוס' ז"ל שם דף ס"ב ד"ה הטבילו וכו' שכתבו דאף אם לא עבר יש להסתפק אלא דתלינן בצבע עיי"ש, אך לרבינו נראה פשוט שאם הוא צבע יעמוד במראהו ואם הוא דם יכהה מראיתו:

« מעשה רקח על הלכות מטמאי משכב ומושב ד׳:י׳ מעשה רקח על הלכות מטמאי משכב ומושב ד׳:ט״ו »