29
כותי שקנה וכו' שלא גזרו על הספיחין וכו'. מדיהיב האי טעמא משמע דס"ל דמה שזרע הגוי הו"ל כעלו מאליהן ונקראו ספיחין כל עוד שלא זרען ישראל ונראה דנפק"ל מההיא דפרק חלק סנהדרין דף צ"א בדקו ולא מצאו תשובה מיד ברחו והניחו שדותיהם כשהן זרועות וכרמיהן כשהם נטועות ואותה שנה שביעית היתה וסמכו ישראל עליהן ע"כ ועוד ראיות אחרות שהביא מרן ז"ל עיין עליו.
30
ובשו"ת מהריט"ץ ז"ל סי' מ"ז נשאל אם מותר לישראל לתת לגוי שוורים וחטים לחרוש ולזרוע בשביעית בקרקעו של גוי והשיב להתיר בכמה ראיות ומדברי רבינו אף שלא הזכיר דין זה עיין עליו. ובס' צרור החיים ז"ל דף ק"ה ראיתי שתמה עליו בהיתר זה ומטי לה משם המבי"ט ז"ל ועם כי אין בידי כעת הס' הזה מתוך דבריו נראה שבא לחלוק גם על מרן ז"ל כמבואר ועיקר ראייתו מההיא דפ"ק דבכורות דף י"א א"ר חנינא הלוקח טבלים ממורחים מן הגוי מעשרן והם שלו דמרחינהו מאי אילימא דמרחינהו גוי דגנך אמר רחמנא ולא דגן גוי אלא דמרחינהו ישראל ברשות גוי מעשרן דאין קנין לגוי בא"י להפקיע מיד מעשרות והן שלו דא"ל קאתינא מכח גברא דלא מצית אשתעית דינא בהדיה ע"כ והתם בקרקע גוי עסקינן וכיון דלענין מעשר אין קנין ה"נ לענין שביעית וכו' ע"כ.
31
ולענ"ד גם מהא לא איריא מכמה טעמי חדא דמתוך הסוגיא משמע דהך טעמא דאין קנין לרווחא דמילתא נקט לה ולאו דוקא תדע דכי פריך אילימא דמרחינהו גוי דגנך אמר רחמנא וכו' ואי טעמא דאין קנין סברא אלימתא היא אף דכתיב דגנך בעי עשורי כיון שאין קניינו קנין להפקיע מצות מעשר אלא ודאי דלרווחא דמילתא נקט האי טעמא ולאו דוקא וכן נראה מתוך דברי התוס' שם שכתבו דניחא ליה לשנויי דהכא ככו"ע וכו' ותו דהרי התוס' עצמן שם ד"ה דמרחינהו ישראל וכו' כתבו דהכוונה דמרחינהו ישראל מרשות גוי אחר שלקחן ישראל וכו' ע"כ והן הן דברי מרן ז"ל פ"א דתרומות הל' י"א עיי"ש וכן נראין אמיתותן של דברים אחרי מחילה הראויה מהמבי"ט ובנו זלה"ה שהזכיר הרב שם וצדקו דברי מהריט"ץ ז"ל ועיין עוד בשו"ת נחפה בכסף ז"ל יו"ד סי' ד' שהאריך בזה וגם הוא הסכים לפסק מהריט"ץ ז"ל והשי"ת יזכנו לבנין הבית ולקיים כל המצות כמשפטן כן יהי רצון אמן.
32
ומ"ש מרן ז"ל על דברי הרב כפתור ופרח ז"ל דלא דק דבהדיא כתב רבינו פ"ט ופ"ו דשמיטת קרקע בזמן שאין היובל נוהג אינו אלא מדבריהם ע"כ הוא תמוה כמבואר למעיין בדברי הרב כפתור ופרח והיותר תמוה דהוא היפך דברי רבינו בהל' כ"ד וכ"ה וכמ"ש מרן גופיה שם וגם ברפ"ט כתב מרן ז"ל להדיא דשמיטת קרקע אף בזמן הזה נוהגת מן התורה ע"כ:
