5
אווזין ותרנגולין וכו'. ברייתא דף כ"ה כדברי רבינו. ומ"ש בספרי רבינו
6
או בבירה בנוסח אחר כת"י נמחק או בבירה.
7
אבל יוני שובך ויוני עליה וכו'. עיקר הדין הוא במשנה דף י' וכבית הלל וכתב הרב המגיד ז"ל דמדברי רבינו נראה דסבירא ליה כהרב בעל העיטור ז"ל דיוני שובך אפי' מפריחים מותרים על ידי זימון שאין יוני שובך צריכים צידה מעליא ע"כ. וקשה דבפ"י דשבת כתב הרב להיפך דעל מ"ש רבינו הצד חיה ועוף שברשותו כגון אווזים ותרנגולים ויוני עליה פטור כתב ז"ל דיוני עליה טעות סופר הוא דיוני עליה אינם ברשותו כדאיתא בהדיא פרק אין צדין ביו"ט הצד יוני שובך ויוני עליה שקננו בטפיחים ובבירה חייב ופרק שלוח הקן וכן מבואר סוף פרק כ"א ויוני הרדיסיות הוא שהם ברשותו וכו' ע"כ. וכן הקשה הפר"ח סי' תצ"ז והוסיף עוד דמדכתב רבינו לקמן דין כל שהוא מחוסר צדה וכו' ש"מ דסבירא ליה כדעת שאר מפרשים דאם מפריחים אסור לצודן כלל ואפילו זימון לא מהני להו וכאן העתיק לשון הברייתא עיי"ש ואף דקושיא גדולה היא על הרה"מ ז"ל מיניה וביה.
8
מ"מ נראה לענ"ד לפי חומר הנושא לישב קצת ותחילה נאמר דהרב המגיד לא כתב אלא לשון מסופק ונוטה יותר לומר דרבינו מדלא חילק כלל נראה דסבירא ליה כהרב בעל העיטור דמכיון דלפי האמת הדבר נחלק לשלשה מינין הראשון יונים קטנים שאינם מפריחים אלא שמדדין קצת כדאיתא בש"ס והשני שהם מפריחים ויוצאים לחוץ כמ"ש רש"י ז"ל בברייתא דמחייב והשלישי שאר עופות שפורחים לגמרי באויר העולם והמין השני כיון שהם חוזרים לשובך על כל פנים אף שהם מפריחים ומחוסרין צידה מקרו מכל מקום אין צריכים כל כך צידה מעליא כשאר עופות כמו שכתב הרב המגיד ז"ל והן אמת דלענין שבת דחמיר לא הותר כי אם אותם קטנים שאינם מפריחים וסתם יוני שובך שאין מזונותם עליו ודיש בהם משום צידה הם המין הב' שאין מפריחים דאילו אותם קטנים אין שייך בהם שום איסור והיינו מה שכתב רבינו בפרק כ"א דשבת ועל פי זה הגיה הרה"מ בפ"י יוני עליה דפטר רבינו משום שהם ברשותו דהא ליתא דיוני עליה דמו למין שני של יוני שובך ואיסור גמור הוא לצודם בשבת אמנם ביום טוב דמן התורה כל שהוא לצורך אכילה שרי לדעת רבינו כמו שנתבאר פ"א ומה שאסרו הקצירה והטחינה וכו' אינו אלא מדבריהם וכו' אמטו להכי נוטה דעת הרב ז"ל לומר דמדברי רבינו נראה שפיר מדלא חילק דאינו אסור אלא אותם שמחוסרים צידה גמורה ותדע דכלל בדין זה גם יוני עליה דסתמן מפריחים כהמין השני של יוני שובך וכמ"ש פ"י דשבת ואם כן מ"ש לקמן בדין מחוסר צידה היינו צידה גמורה כמ"ש שם.