מעשה רקח על הלכות שאר אבות הטומאות 20 פרקים

מעשה רקח על הלכות שאר אבות הטומאות א׳:ז׳

« מעשה רקח על הלכות שאר אבות הטומאות א׳:א׳ מעשה רקח על הלכות שאר אבות הטומאות א׳:ח׳ »

7 משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות פתח ↗

וְאֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין מְטַמְּאִין מִן הַנְּבֵלוֹת. הָעֲצָמוֹת וְהַקַּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם אֲפִלּוּ עִקָּרָן הָרַךְ שֶׁאִם יַחְתֹּךְ מִן הַחַי יוֹצֵא דָּם. וְהָעוֹר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְעֻבָּד. וְהָאָלָל וְהַגִּידִים וְהַמָּרָק וְהַתַּבְלִין שֶׁמִּתְבַּשְּׁלִין עִמָּהּ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמַן שֶׁפֵּרְשׁוּ מִן הַנְּבֵלָה. אֲבָל הַנּוֹגֵעַ בְּאֶחָד מִכָּל אֵלּוּ כְּשֶׁהֵן מְחֻבָּרִין בַּבָּשָׂר הֲרֵי זֶה טָמֵא. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בַּבָּשָׂר כְּזַיִת. שֶׁאֵין אֶחָד מִכָּל אֵלּוּ מִצְטָרֵף לִכְזַיִת:

8 משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות פתח ↗

הָאָלָל בֵּין שֶׁפְּלָטַתּוּ חַיָּה בֵּין שֶׁפְּלָטַתּוּ סַכִּין אֵינוֹ מִצְטָרֵף לִכְזַיִת. וְאִם כְּנָסוֹ וְהָיָה בּוֹ כְּזַיִת מְטַמֵּא:

8 חולין פתח ↗

וְהָאָלָל. מַאי אָלָל? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מַרְטְקָא, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: בָּשָׂר שֶׁפְּלָטַתּוּ סַכִּין.

7 ואלו דברים וכו' העצמות. פי' העצמות מצד עצמן דביש בהם מוח הרי הקדים בהל' ד' דמוח הרי הוא כבשר, ומ"ש בספרי רבינו

8 והדור טעות סופר הניכר הוא וצ"ל והעור וכן הוא בדפוס מגדל עוז:

8 משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין פתח ↗

וְאֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לֹא לַאֲכִילָה וְלֹא לְהַקְטָרָה. בְּשַׂר חַטָּאת הַנִּשְׂרֶפֶת. וְהָעוֹר שֶׁל בְּהֵמָה כֻּלּוֹ חוּץ מֵעוֹר הָאַלְיָה שֶׁהוּא רָאוּי לַאֲכִילָה. אֲבָל הַמּוּרְאָה וְהוּא הַקְּרוּם הַדַּק הַדָּבֵק בָּעוֹר וּמַבְדִּיל בֵּינוֹ וּבֵין הַבָּשָׂר אֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה. וְכֵן הָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִים וְהַקַּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם. וְהַנּוֹצָה שֶׁל עוֹף וְהַצִּפָּרְנַיִם וְהַחַרְטֹם שֶׁלּוֹ וְרָאשֵׁי אֲגַפַּיִים וְרֹאשׁ הַזָּנָב. אֲפִלּוּ מְקוֹמוֹת הָרַכִּים מִכָּל אֵלּוּ הַדְּבוּקִים בַּבָּשָׂר שֶׁאִלּוּ יֵחָתְכוּ מִן הַחַי יְבַצְבֵּץ הַדָּם וְיֵצֵא הוֹאִיל וְאֵינָן חֲשׁוּבִין נִקְרָאִים דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה לְעִנְיַן הַקָּרְבָּנוֹת. וְכֵן הַמָּרָק וְהַתַּבְלִין וְהַשָּׁלִיל וְהַשִּׁלְיָא וּבֵיצַת הָעוֹף וְהַבָּשָׂר שֶׁפּוֹלַטְתּוֹ הַסַּכִּין בִּשְׁעַת הֶפְשֵׁט וְיִשָּׁאֵר מֻדְבָּק בָּעוֹר וְהוּא הַנִּקְרָא אָלָל. כָּל אֵלּוּ אֵינָן חֲשׁוּבִין לְעִנְיָן מַחֲשֶׁבֶת הַקָּרְבָּנוֹת וַהֲרֵי הֵן כְּדָבָר שֶׁאֵין רָאוּי לַאֲכִילָה:

« מעשה רקח על הלכות שאר אבות הטומאות א׳:א׳ מעשה רקח על הלכות שאר אבות הטומאות א׳:ח׳ »