מעשה רקח על הלכות שאר אבות הטומאות י״ז:א׳

« מעשה רקח על הלכות שאר אבות הטומאות ט״ז:י׳ מעשה רקח על הלכות שאר אבות הטומאות י״ז:ד׳ »

1 משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות פתח ↗

כְּזַיִת מִן הַמֵּת בְּפִי הָעוֹרֵב סָפֵק הֶאֱהִיל עַל הָאָדָם וְעַל הַכֵּלִים בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד סָפֵק שֶׁלֹּא הֶאֱהִיל הֲרֵי הָאָדָם טָמֵא מִסָּפֵק וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ דַּעַת לִשָּׁאֵל וְהַכֵּלִים טְהוֹרִים מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶן דַּעַת לִשָּׁאֵל. וְכֵן הַמְמַלֵּא בִּכְלִי וְנָתַן בַּעֲשָׂרָה כֵּלִים וְנִמְצָא הַשֶּׁרֶץ בְּאֶחָד מֵהֶן הוּא טָמֵא וְהַכֵּלִים טְהוֹרִין אַף עַל פִּי שֶׁכֻּלָּן סָפֵק שֶׁמָּא הַשֶּׁרֶץ בַּכְּלִי שֶׁמִּלֵּא בּוֹ הָיָה תְּחִלָּה מִפְּנֵי שֶׁהֵן כֵּלִים וְאֵין בָּהֶן דַּעַת לִשָּׁאֵל. וְאִם הָיָה לַכְּלִי שֶׁמִּלֵּא בּוֹ אָזְנַיִם הוֹאִיל וְאֶפְשָׁר שֶׁיֵּצְאוּ הַמַּיִם וְיִתְאַחֵר בּוֹ הַשֶּׁרֶץ כֻּלָּן טְמֵאִים. וְכֵן הַמְמַלֵּא בַּעֲשָׂרָה דְּלָיִים זֶה אַחַר זֶה וְנָתַן בַּעֲשָׂרָה כֵּלִים מִדְּלִי אֶחָד לִכְלִי אַחֵר וְאֵין יָדוּעַ הָרִאשׁוֹן מִן הָאַחֲרוֹן וְנִמְצָא הַשֶּׁרֶץ בִּכְלִי אֶחָד מֵהֶן הֲרֵי הַתִּשְׁעָה כֵּלִים עִם עֲשֶׂרֶת הַדְּלָיִים טְהוֹרִין שֶׁאֲנִי אוֹמֵר שֶׁמָּא בִּכְלִי זֶה הָיָה הַשֶּׁרֶץ מִתְּחִלָּתוֹ. וְאִם יֵשׁ לַדְּלָיִים אָזְנַיִם הֲרֵי כָּל הַדְּלָיִים עִם כָּל הַכֵּלִים טְמֵאִין. הַמְעָרֶה מִכְּלִי לִכְלִי וְנִמְצָא הַשֶּׁרֶץ בַּתַּחְתּוֹן הָעֶלְיוֹן טָהוֹר. וְאֵין אוֹמְרִין מֵהָעֶלְיוֹן נָפַל אֶלָּא שֶׁמָּא בַּתַּחְתּוֹן הָיָה מִפְּנֵי שֶׁהֵן כֵּלִים וְאֵין לָהֶן דַּעַת לִשָּׁאֵל. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

4 משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות פתח ↗

הָיָה קוֹצֶה זֵיתִים מִן הַמַּעֲטָן וּמַעֲלֶה אוֹתָן לַגַּג וְנִמְצָא הַשֶּׁרֶץ בַּגַּג זֵיתִים שֶׁבַּמַּעֲטָן טְהוֹרִים. נִמְצָא בַּמַּעֲטָן הַמַּעֲטָן טָמֵא. נִמְצָא בֵּין כֹּתֶל לַזֵּיתִים הַזֵּיתִים טְהוֹרִים. נִמְצָא הַשֶּׁרֶץ בְּתוֹךְ גּוּשׁ שֶׁל זֵיתִים וְהַגּוּשׁ בַּגַּג אִם בְּתוֹךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַף הַמַּעֲטָן טָמֵא. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר גּוּשׁ זֶה מִן הַמַּעֲטָן עָלָה וְהַשֶּׁרֶץ בְּתוֹכוֹ. וְאִם נִמְצָא אַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים מִשֶּׁהֶעֱלָה זֵיתִים לַגַּג הֲרֵי הַמַּעֲטָן טָהוֹר שֶׁמָּא בַּגַּג נִתְקַבְּצוּ וְנַעֲשׂוּ גּוּשׁ בְּתוֹךְ הַשְּׁלֹשָׁה יָמִים:

1 כזית מן המת וכו'. עיין מ"ש מרן בשם הר"ש ז"ל אפילו בנזקין טעות סופר הוא וצ"ל בנזרקים. ומ"ש רבינו

2 והוא שיהיה בו דעת שטעם הדין הוא דלא טימאו אלא מפני שיש בו דעת לישאל כתב רבינו והוא לאפוקי חרש שוטה וקטן כמ"ש בפ' הקודם:

3 וכן הממלא בעשרה דליים וכו'. שיטת רבינו נעלמה ולא ידענו טעמו וכבר נתעורר מרן ז"ל ועוד יש לגמגם שלא הקשה ממתני' דטהרות בנדה דף ג' ולא מהתוס' שם והתוס' שם חילקו ביניהם וכתבו דמתני' דטהרות וכו' עיי"ש ומ"ש התוס' אינו עולה לשיטת רבינו וצ"ע. ועמ"ש

4 מפני שהם כלים וכו' לא ידעתי מאי שנא מדין תינוק בידו של אביו שכתב רבינו בפרק הקודם הל' ט' דלענין דעת לישאל היינו כלים היינו תינוק:

« מעשה רקח על הלכות שאר אבות הטומאות ט״ז:י׳ מעשה רקח על הלכות שאר אבות הטומאות י״ז:ד׳ »