מעשה רקח על הלכות טומאת צרעת 16 פרקים

מעשה רקח על הלכות טומאת צרעת ז׳:ו׳

« מעשה רקח על הלכות טומאת צרעת ז׳:ה׳ מעשה רקח על הלכות טומאת צרעת ז׳:ז׳ »

6 משנה תורה, הלכות טומאת צרעת פתח ↗

כָּל הָרָאוּי לִטַּמֵּא בְּנֶגַע הַבַּהֶרֶת מְעַכֵּב הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן וְכָל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִטַּמֵּא בְּנֶגַע הַבַּהֶרֶת אֵינוֹ מְעַכֵּב. כֵּיצַד. פָּרְחָה בְּכֻלּוֹ אֲבָל לֹא בָּרֹאשׁ וּבַזָּקָן בַּשְּׁחִין וּבַמִּכְוָה הַמּוֹרְדִין. אוֹ שֶׁנִּשְׁאַר פָּחוֹת מִכַּעֲדָשָׁה בָּשָׂר חַי סָמוּךְ לַשְּׁחִין וְלַמִּכְוָה הַמּוֹרְדִין וְלָרֹאשׁ וְלַזָּקָן הֲרֵי זֶה טָהוֹר. חָזַר הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן וְנִקְרְחוּ וְכֵן אִם חָיוּ הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהֶעֱלוּ צָרֶבֶת הֲרֵי זֶה טָמֵא עַד שֶׁתִּפְרַח הַצָּרַעַת בָּהֶן שֶׁהֲרֵי הֵן רְאוּיִין לְבַהֶרֶת. הָיוּ בָּהּ שְׁתֵּי בֶּהָרוֹת אַחַת יֵשׁ בָּהּ סִימַן טֻמְאָה וְאַחַת טְהוֹרָה וּפָרְחָה הַטְּהוֹרָה לַטְּמֵאָה וְאַחַר כָּךְ פָּרְחָה בְּכֻלּוֹ הֲרֵי זֶה טָהוֹר מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מֻחְלָט בְּטֻמְאָה אַף עַל פִּי שֶׁהַטְּהוֹרָה הִיא שֶׁפָּרְחָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אֲפִלּוּ הָיוּ אַחַת בִּשְׂפָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה וְאַחַת בִּשְׂפָתוֹ הַתַּחְתּוֹנָה אוֹ בִּשְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו אוֹ בִּשְׁנֵי רִיסֵי עֵינָיו וּכְשֶׁהֵן נִדְבָּקִין זֶה לָזֶה נִרְאִין שְׁתֵּי הַבֶּהָרוֹת כְּבַהֶרֶת אַחַת הוֹאִיל וּפָרְחָה בְּכֻלּוֹ טָהוֹר:

7 משנה תורה, הלכות טומאת צרעת פתח ↗

יֵשׁ מַרְאֶה נִגְעוֹ לְכֹהֵן וְנִשְׂכַּר מִפְּנֵי שֶׁהִקְדִּים לְהַרְאוֹתוֹ וְלֹא נִתְאַחֵר. וְיֵשׁ מַרְאֶה וּמַפְסִיד. כֵּיצַד. מִי שֶׁהָיָה מֻחְלָט וְהָלְכוּ לָהֶן סִימָנֵי טֻמְאָה וְלֹא הִסְפִּיק לְהַרְאוֹתוֹ לַכֹּהֵן עַד שֶׁפָּרְחָה בְּכֻלּוֹ טָהוֹר. וְאִלּוּ קָדַם וְהֶרְאָה לַכֹּהֵן וּפְטָרוֹ קֹדֶם שֶׁיַּהֲפֹךְ וְנֶהְפַּךְ אַחַר הַפִּטּוּר הָיָה מֻחְלָט כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. הָיְתָה בּוֹ בַּהֶרֶת וְאֵין בָּהּ כְּלוּם וְלֹא הִסְפִּיק לְהַרְאוֹתוֹ לַכֹּהֵן עַד שֶׁפָּרְחָה בְּכֻלּוֹ הֲרֵי זֶה טָמֵא וְצָרִיךְ הֶסְגֵּר. וְאִלּוּ קָדַם וְהֶרְאָה לַכֹּהֵן וְהִסְגִּירוֹ קֹדֶם שֶׁיַּהֲפֹךְ וְנֶהְפַּךְ מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר הָיָה טָהוֹר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

6 כל הראוי וכו'. דברי רבינו קשים מצד לשון המשנה וכבר עמד עליהם מרן ז"ל וכתב שכך היתה גירסתו. ומ"ש רבינו

7 אפילו היה אחת בשפתו העליונה וכו' נראה דבראש שפתו העליונה והתחתונה קאמר וכמ"ש בריש פי"ב דפרה אדומה לענין הזאה דנמצא כשסוגר פיו נראין מחוברין דאי באודם השפתים הרי כבר כתב ברפ"ו דאודם השפתים נידון כבית הסתרים:

« מעשה רקח על הלכות טומאת צרעת ז׳:ה׳ מעשה רקח על הלכות טומאת צרעת ז׳:ז׳ »