מעשה רקח על הלכות ביאת מקדש ג׳:י״ז

17 יראה לי וכו'. לכאורה דברי רבינו תמוהים הרבה וגם דברי מרן ז"ל שכדי להליץ בעד רבינו להשגת הראב"ד ז"ל תירץ דרבינו לא במכניס כלי טמא איירי אלא במכניס אדם טמא וכו' ע"כ. והלא פסוק זה דאם לא יכבס וכו' כתוב בפרשת אחרי מות גבי אוכל נבלה שהוא ראשון גם בריש ספרא הביא הרא"ם והקרבן אהרן ז"ל שם אמרו ההך דרשא דאם לא יכבס או אינו אלא אף על כיבוס בגדים ענוש כרת אמרת ק"ו ומה מת שהוא חמור לא ענש בו על כיבוס בגדים האוכל מנבלה קלה דין הוא שלא ענוש על כבוס בגדים ע"כ. הרי מבואר דבגדים הנוגעים במת ובגדים הנוגעים בנבלה דינם שוה שחייבים מלקות ופטורים מכרת וכן הקשה המל"מ ז"ל והניחו בצ"ע אך לפי חומר הנושא אפשר דכוונת רבינו אינה אלא לזורק שהקדים דכיון דמצינו בו קולא דאפילו כלים שנטמאו ה"נ נאמר דאין חייב מלקות אלא באב ומ"ש

18 אם הכניסו וכו' הכוונה ע"י זריקה ובהכי ניחא קצת ודו"ק: