מעשי למלך על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו ב׳:ג׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו ב׳:ב׳ » « מעשי למלך על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו ב׳:ד׳

מקור: משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו ב׳:ג׳

1 משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו פתח ↗

וְזֶהוּ מִשְׁקַל אַחַד עָשָׂר סַמָּנֶיהָ. נָטָף. וּשְׁחֵלֶת. וְחֶלְבְּנָה. וּלְבֹנָה. מִכָּל אֶחָד מִשְׁקַל שִׁבְעִים מָנֶה. וְהַמָּנֶה מֵאָה דִּינָרִין. וּמוֹר. וּקְצִיעָה. וְשִׁבּלֶת נֵרְדְּ. וְכַרְכֹּם. מִכָּל אֶחָד שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה. קֹשְׁטְ שְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה. קִנָּמוֹן תִּשְׁעָה מָנִים. קִלּוּפָה שְׁלֹשָׁה מָנִים. מִשְׁקַל הַכּל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנֶה. שְׁחוּקִין הַכּל הָדֵק. מוֹסִיפִין לָהּ רֹבַע הַקַּב מֶלַח סְדוֹמִית. וְכִפַּת הַיַּרְדֵּן וּמַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. וּמַקְטִיר מִמֶּנָּה בְּכָל יוֹם עַל מִזְבַּח הַזָּהָב מָנֶה. שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה מָנֶה כְּנֶגֶד יְמוֹת הַחַמָּה. וְהַשְּׁלֹשָׁה מָנִים הַנִּשְׁאָרִים שׁוֹחֵק אוֹתָם עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים דַּקָּה מִן הַדַּקָּה עַד שֶׁמּוֹצִיא מִמֶּנָּה מָלֵא חָפְנָיו לְהַקְטִיר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְהַשְּׁאָר הוּא מוֹתַר הַקְּטֹרֶת שֶׁאָמַרְנוּ בִּשְׁקָלִים:

1 שיר השירים רבה פתח ↗

נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, נֵרְדְּ נֵרְדִּינוֹן, כַּרְכֹּם כְּמַשְׁמָעוֹ, קָנֶה, זֶה קְנֵה בֹשֶׂם, שֶׁנֶּאֱמַר שמות ל, כג: וּקְנֵה בֹשֶׂם. וְקִנָּמוֹן, רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר קִנָּמוֹן הָיָה גָּדֵל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ עִזִּים וּצְבָאִים אוֹכְלִים מִמֶּנּוּ. מֹר אִינְמַרִינוֹן, וַאֲהָלוֹת, רַבִּי יֵסָא אָמַר פִּילְטָא, לָמָּה קוֹרֵא אוֹתָהּ אֲהָלוֹת, רַבִּי אַבָּא בַּר יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה אָמַר מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָּא דֶּרֶךְ אֹהָלִים, וְרַבָּנָן אָמְרֵי שֶׁהוּא פּוֹסֶה כְּאֹהֶל. וּמֵהֵיכָן הָיוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מִתְקַשְּׁטוֹת וּמְשַׂמְּחוֹת לְבַעֲלֵיהֶן כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מִן הַבְּאֵר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים. רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר מִן הַמָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב תהלים מה, ט: מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדֹתֶיךָ וגו', מִמַּה שֶּׁנָּתוּן תַּחַת הַשֵּׁן מִמֶּנּוּ הָיוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַצְּנוּעוֹת וְהַכְּשֵׁרוֹת מִתְקַשְּׁטוֹת וּמְשַׂמְּחוֹת לְבַעֲלֵיהֶן כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, כְּתִיב עמוס ו, יא: כִּי הִנֵּה ה' מְצַוֶּה וְהִכָּה הַבַּיִת הַגָּדוֹל רְסִיסִים, לָא דָמֵי הָדֵין רִיסָה לְהָדֵין בִּיזְעָא, הֲדָא רִיסָה אִית מִנָּהּ אֲלִיסִים, וְהָדֵין בִּיזְעָא לֵית מִנָּהּ אֲלִיסִים.

2 רש"י על כריתות פתח ↗

קילופה - בשם וזהו ששמו קנמון:

1 זעפרן. והיינו כרכום שכתב לעיל ובתבו"ש סי' ל"ח כתב דאין זה כרכום הנזכר לעיל ריאה בפ"ז משחיטה דשם הוא כרכום דהיינו כרכום יערי שהוא ירוק וכאן הוא כרכום שבעצמותו הוא אדום וכן הוא במדרש שה"ש ודרשו שם על הקטורת וכן משמע ממש"כ רבינו בפ"ז ממעשר שני הל' ט' דחשוב כרכום שהוא למראה ושם קחשב לה בירושלמי לכולהון סממנין:

2 וזהו שמות הסממנים בלשון ערבי וכו' וזעפרן וקושט. הנה ס"ל לרבינו דקושט הוא לשון ערבי והוא פירוש קידה דקרא וקשה לי ממש"כ פ"ג דעוקצין דקתני הקושט והחמס וראשי בשמים ורבינו כ' בפירושו אל קאסטן ועמש"כ לעיל בפ"א: ואיידי דחביבא אמרתי לשנותה בקצרה הקטורת נעשה מי"א סממנים ד' מהן מפורשין בתורה ואלו הן א' נטף באלזאם והוא שרף הנוטף ממי אילן הגדול באראביען ונקרא באלזאזם שטוידע ב' שחלת והוא נרתק ממין רמש שנקרא בל"א זעענאגעל או אניך מושל שנשרף יהי' ריח כריח ביבערגייל ג' חלבנה הוא שרף שחור ממין עץ שנקרא גאלבאן וריחו קשה ולבונה וויירוך והוא ג"כ שרף הנוטף ממין אילן כל המינים הללו היו כל א' משקל ע' מנה כל מנה הוא כ"ה לאטה נמצא שהי' משקל כל א' נ"ד פפונד וכ"ב לאטה ושאר הז' מינים הם הלממ"ס ואלו הן מור שהוא המוסק כמש"כ רבינו הוא מאשנס והוא מין המתדבק בבית שבין ירחי חי' טמאה: ולדעת ראב"ד בפ"א מור הוא עשב ולדעת רמב"ן בפי' תורה הוא שרף לבן שנקרא מיררא והוא ג"כ שרף הנוטף ממין אילן ופלוגתא היא במדרשות חכז"ל קציעה לרש"י בחומש הוא אינגווער והוא קידה הנזכר בתורה גבי שמן המשחה וי"א אראבישע קאסיע ז' שבולת נרד הוא שבולת על עשב מבושם שנקרא גם בל"א נארדע ח' וכרכום זאפראן כל אחד מאלו הי' משקלו ט"ז מנה לפי חשבון הנ"ל הי' משקל כל אחד י"ב פפונד וחצי ט' הקושט מין בשמים משקלו י"ב מנה ט' פפונד וי"ב לאטה י' קנמון לדעת רש"י בחומש הוא קליפה מין ידוע שריחו טוב ולרד"ק הוא אלא האלץ ולרמב"ן בפירושו לתורה היא קאממעל הייא שריחו טוב הוא הי' משקלו ט' מנה היא ז' פאנד ולאטה א' י"א וקילופה לרד"ק הוא ציממט ראהר ורש"י כריתות דף ו' כ' קילופה הוא קנמון ופלא דקנמון חשוב בפ"ע וכבר עמד ע"ז בשלום ירושלים מס' יומא אבל ראיתי בשמ"ק בכריתות שכ' דקנמון הוא דיבור בפ"ע משקלו ג' מנה הוא ב' פפונד וי"א לאטה סך שס"ה מנה הוא רפ"ד פפונד וי"ב לאטה ומערבין בכל הנ"ל עוד רובע הקב מלח סדומית ויהי' משקלו מעט או הרבה וגם קצת כיפת הירדן מין עשב שגדל על שפת הירדן ועוד מין עשב אחר שטבעו להרבות אש הקטורת: וקודם שמערבין הקטורת וירקחהו יחד מושחין וספין את השחלת בבורית הנעשה במקום שנקרא כרשינה וי"א שהעשב בעצמו שנעשה ממנו הבורית נקרא כרשינה ועושין זה כדי לנקות ולצחצח יפה את השחלת שהוא שחור בטבע ואח"כ שורין את השחלת הוא הציפורן שבמשנה ביין חזק שבא ממקום הנקרא קפרס והיא אי קטנה הנקראת קאפרי שהיין שגדל שם חזק מאוד וי"א שיין קפריסין הוא שרף שעוצרין מפירות שנקרא קפריסין קאפערן בל"א:

1 משנה תורה, הלכות מעשר שני ונטע רבעי פתח ↗

הַכַּרְכּוֹם אֵינוֹ נִלְקָח שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְמַרְאֶה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בּוֹ מִנּוֹתְנֵי רֵיחַ וּמַרְאֶה וְטַעַם הוֹאִיל וְאֵינָן לַאֲכִילַת גּוּפָן אֶלָּא לְטַעַם שֶׁנּוֹתְנִין אֵינָן נִלְקָחִין בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. לְפִיכָךְ רָאשֵׁי בְּשָׂמִים וְהַפִּלְפְּלִין וְהַקֹּשְׁטְ וְהַחִלְתִּית וְחַלּוֹת חֲרִיעַ וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ אֵינָן נִלְקָחִין בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר: