מעשי למלך על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש ט׳:ב׳

2 א' אלא בד' עבודות. וכ' הכ"מ אף דלוי פליג פסק כרב ומשל"מ הקשה מירושלמי דרי"ו ס"ל כלוי ובשי"צ הקשה מב"י סי' תק"ט שכ' דהלכה כלוי נגד רב והביא שם דלאו כללא הוא דהיכא דדרשא משמע כרב הלכה כרב ורק נשאר קו' משל"מ מירושלמי ועוד דרבא דבעי היכל מאי ס"ל ע"כ כלוי וראיתי במהר"ם ברבי תי' ע"ד הפלפולא דלכאורה קשה ל"ל קרא נילף מבית הפרוכת דהוה עבד"ת אף שלא גמר כל הזאות כמש"כ תוי"ש דא"ל דנכנס לקטורת דהא הוה הבערה שלא לצורך דמקלקל בהבערה פטור וליכא חיוב הבערה א"כ י"ל דלוי וכן ברייתא דת"כ דתה"ד חייב היינו משום דסובר מקלקל בהבערה חייב א"כ ע"כ הא דלמבית הפרוכת היינו בנכנס להזות א"כ מוכח דעבד"ת הוה וא"צ קרא להזאות היכל רק לתה"ד דאבל אנן קיימ"ל מקלקל בהבערה פטור א"כ קרא בנכנס לקטורת איירי וצריך אידך קרא להזאת היכל ולא לתה"ד ולכן פסק כרב ובה' תומ"ס בארתי בדרך אחר דתליא בפלוגתא דיומא דף ס"א אי כל הזאה בפ"ע עבודה הוה: ב'

3 ואין הזר חייב מיתה אלא על ד' עבודות. וכ' הכ"מ דהוא מימרא דרב אף דלוי פליג ופסק כרב ובמשל"מ הקשה דבירושלמי פליגי בה רי"ו ור"ל דרי"ו מחייב בתה"ד ג"כ א"כ הוה לי' לפסוק כרי"ו וכ' בנר מצוה ליישב דלפי גמ' דידן לא פליגי בהא רב ורי"ו דהא בדף כ"ג נחלקו רי"ו ור"ל בהרמה גופה דר"ל ס"ל דלאו עבודה ורי"ו סובר דעבודה הוא א"כ י"ל דמטעם זה פוטר ר"ל לזר שתרם מפני שאינו עבודה ודלא כירושלמי דס"ל דעבודה הוא אלא דפטור בזר משום דתה"ד הוה עבודת סילוק אך תלמודא דידן ס"ל דלר"ל ס"ל דלאו עבודה הוא ומטעם זה פוטר בזר ורי"ו דאמר עבודה היא פוטר בזר משום דהוה עבודת סילוק ואתיא דרי"ו כרב ולכן פסק רבינו כרב: