1בסי' ב' ס"ק י"ב הקשה בהא דאמרו שבת ד' ע"ט דתני ר' מנשי' כתבה על הנייר וכו' כי תניא ההיא בס"ת. והא ס"ת הוא לשון זכר ואיך שייך כתבה והתוס' הקשו כן אמאי דמוקי בתפילין וכתבו דהיינו מזוזה שבתפילין אבל אס"ת ל"ש זאת. ובסי' ט"ז סק"ג הביא בשם המעדני מלך שהקשה כן אהא דתני' כתבה כשירה והא כתבה לשון נקבה. ואני תמה בזה דהרי במקרא מצינו הרבה פעמים תורה בלשון נקבה כמו וזאת התורה ועיין ברש"י פ' נצבים פרשה כ"ט פסוק כ' הואת לשון נקבה מוסב על התורה. הזה לשון זכר מוסב על הספר. וא"כ אדרבה התורה היא ל"נ וגם מצינו הרבה דברים שמשמשין בל"ז ובל"נ. ע' רש"י וישלח. ובפרט לפמ"ש האבן עזרא כל שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו. וע' מנחות ריש פ' שתי הלחם בתוס' ד"ה שתי א וגם שה הוא מכלל זכרהו ונקבהו:
