ליקוטי מוהר"ן צ״ו:ב׳

וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק:

זֹמֵם רָשָׁע – הַיְנוּ מַחֲשָׁבָה זָרָה.

לַצַּדִּיק, וְחֹרֵק עָלָיו שִׁנָּיו – הַיְנוּ שֶׁרוֹצֶה לְהַעֲלוֹתָהּ.

וַה' יִשְׂחַק לוֹ, כִּי רָאָה כִּי יָבֹא יוֹמוֹ – הַיְנוּ שֶׁעֲדַיִן לֹא בָּא לְמַדְרֵגַת הַמַּחֲשָׁבָה זָרָה זוֹ. אַךְ מֵאַיִן יָבוֹא לוֹ הַמַּחֲשָׁבָה זָרָה זוֹ, וּמְפָרֵשׁ,

חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: חֶרֶב – לְשׁוֹן מִלְחָמָה, הַיְנוּ שֶׁנִּתְעוֹרֵר מַחֲלֹקֶת עַל אֵיזֶה צַדִּיק.

חַרְבָּם – הַיְנוּ הַמַּחֲשָׁבָה זָרָה שֶׁל אוֹתָהּ הַמַּחֲלֹקֶת.

תָּבוֹא בְלִבָּם – הַיְנוּ בְּלֵב צַדִּיק זֶה. וְעַל־יְדֵי שֶׁרוֹצֶה לְהַעֲלוֹתָהּ, בְּכֹחַ הָרָצוֹן הַזֶּה –

וְקַשְּׁתוֹתָם תִּשָּׁבַרְנָה; כְּלוֹמַר, הַמַּחֲלֹקֶת הַנַּ"ל: