ליקוטי מוהר"ן ע״ה:י״א

מהדורה: ליקוטי מוהר"ן - rabenubook.com

« ליקוטי מוהר"ן ע״ה:י׳ ליקוטי מוהר"ן ע״ה:י״ב »

12 סוכה פתח ↗

וְהָנֵי תַּרְתֵּי מַאי עֲבִידְתַּיְיהוּ? אָמַר רַבִּי יִצְחָק: בִּשְׂכַר הַגָּפַת דְּלָתוֹת. וְנֵימָא לֵיהּ דַּל בְּדַל! אָמַר אַבָּיֵי: בּוּצִינָא טָבָא מִקָּרָא. אָמַר רַב יְהוּדָה: וּבַמּוּסָפִין חוֹלְקִין. מֵיתִיבִי: מִשְׁמָרָה הַיּוֹצֵאת עוֹשָׂה תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר וּמוּסָפִין, מִשְׁמָרָה הַנִּכְנֶסֶת עוֹשָׂה תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם וּבָזִיכִין — וְאִילּוּ ״מוּסָפִין חוֹלְקִין״ לָא קָתָנֵי! הַאי תַּנָּא בַּחֲלוּקָּה לָא קָא מַיְירֵי. אָמַר רָבָא: וְהָא תָּנָא דְּבֵי שְׁמוּאֵל, דְּמַיְירִי בַּחֲלוּקָּה, וּ״בַמּוּסָפִין חוֹלְקִין״ לָא קָתָנֵי? דְּתָנָא דְּבֵי שְׁמוּאֵל: מִשְׁמָרָה הַיּוֹצֵאת עוֹשָׂה תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר וּמוּסָפִין, מִשְׁמָרָה הַנִּכְנֶסֶת עוֹשָׂה תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם וּבָזִיכִין. אַרְבָּעָה כֹּהֲנִים הָיוּ נִכְנָסִין שָׁם. שְׁנַיִם מִמִּשְׁמָרָה זוֹ, וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁמָרָה זוֹ, וְחוֹלְקִין לֶחֶם הַפָּנִים. וְאִילּוּ ״בַּמּוּסָפִין חוֹלְקִין״ לָא קָתָנֵי! תְּיוּבְתָּא דְרַב יְהוּדָה! תְּיוּבְתָּא. הַנִּכְנָסִין חוֹלְקִין בַּצָּפוֹן. תָּנוּ רַבָּנַן: הַנִּכְנָסִין חוֹלְקִין בַּצָּפוֹן — כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ שֶׁהֵן נִכְנָסִין, וְהַיּוֹצְאִין חוֹלְקִין בַּדָּרוֹם — כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ שֶׁהֵן יוֹצְאִין. בִּילְגָּה לְעוֹלָם חוֹלֶקֶת בַּדָּרוֹם. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּמִרְיָם בַּת בִּילְגָּה שֶׁהֵמִירָה דָּתָהּ, וְהָלְכָה וְנִשֵּׂאת לְסַרְדְּיוֹט אֶחָד מִמַּלְכֵי יְווֹנִים. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ יְווֹנִים לַהֵיכָל, הָיְתָה מְבַעֶטֶת בְּסַנְדָּלָהּ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְאָמְרָה: לוֹקוּס לוֹקוּס! עַד מָתַי אַתָּה מְכַלֶּה מָמוֹנָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְאִי אַתָּה עוֹמֵד עֲלֵיהֶם בִּשְׁעַת הַדְּחָק! וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר, קָבְעוּ אֶת טַבַּעְתָּהּ וְסָתְמוּ אֶת חַלּוֹנָהּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִשְׁמַרְתּוֹ שׁוֹהָה לָבֹא, וְנִכְנַס יֶשֶׁבָב אָחִיו עִמּוֹ וְשִׁימֵּשׁ תַּחְתָּיו. אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁכֵינֵי הָרְשָׁעִים לֹא נִשְׂתַּכְּרוּ, שְׁכֵינֵי בִילְגָּה — נִשְׂתַּכְּרוּ, שֶׁבִּילְגָּה לְעוֹלָם חוֹלֶקֶת בַּדָּרוֹם, וְיֶשֶׁבָב אָחִיו בַּצָּפוֹן. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר מִשְׁמַרְתּוֹ שׁוֹהָה לָבֹא, הַיְינוּ דְּקָנְסִינַן לְכוּלַּהּ מִשְׁמָרָה. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מִרְיָם בַּת בִּילְגָּה שֶׁהֵמִירָה דָתָה, מִשּׁוּם בְּרַתֵּיה קָנְסִינַן לֵיהּ לְדִידֵיהּ? אָמַר אַבָּיֵי: אִין, כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי: שׁוּתָא דְיָנוֹקָא בְּשׁוּקָא, אוֹ דַאֲבוּהַּ אוֹ דְאִימֵּיהּ. וּמִשּׁוּם אֲבוּהּ וְאִימֵּיהּ קָנְסִינַן לְכוּלַּהּ מִשְׁמָרָה? אָמַר אַבָּיֵי: אוֹי לָרָשָׁע אוֹי לִשְׁכֵינוֹ, טוֹב לַצַּדִּיק טוֹב לִשְׁכֵינוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ״. הֲדַרַן עֲלָךְ הֶחָלִיל וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת סוּכָּה

12 תענית פתח ↗

מִשּׁוּם כִּיסּוּפָא. הֲוָה לַהּ הָךְ שִׁיבָבְתָא בִּישְׁתָּא, אֲמַרָה: מִכְּדֵי יָדַעְנָא דְּלֵית לְהוּ וְלָא מִידֵּי, מַאי כּוּלֵּי הַאי? אֲזַלָא וּטְרַפָא אַבָּבָא, אִיכַּסְפָא וַעֲיַילָא לְאִינְדְּרוֹנָא, אִיתְעֲבִיד לַהּ נִסָּא דְּחָזְיָא לְתַנּוּרָא מְלֵא לַחְמָא וְאַגָּנָא מְלֵא לֵישָׁא, אֲמַרָה לַהּ: פְּלָנִיתָא, פְּלָנִיתָא! אַיְיתַי מָסָא, דְּקָא חֲרִיךְ לַחְמִיךְ. אֲמַרָה לָהּ: אַף אֲנָא לְהָכִי עֲיַילִי. תָּנָא: אַף הִיא לְהָבִיא מַרְדֶּה נִכְנְסָה, מִפְּנֵי שֶׁמְּלוּמֶּדֶת בְּנִסִּים. אֲמַרָה לֵיהּ דְּבֵיתְהוּ: עַד אֵימַת נֵיזִיל וְנִצְטַעַר כּוּלֵּי הַאי? אֲמַר לַהּ: מַאי נַעֲבֵיד? בְּעִי רַחֲמֵי דְּנִיתְּבוּ לָךְ מִידֵּי. בְּעָא רַחֲמֵי, יָצְתָה כְּמִין פִּיסַּת יָד וִיהַבוּ לֵיהּ חַד כַּרְעָא דְּפָתוּרָא דְּדַהֲבָא. חָזְיָא בְּחֶלְמָא, עֲתִידִי צַדִּיקֵי דְּאָכְלִי אַפָּתוּרָא דְּדַהֲבָא דְּאִית לֵיהּ תְּלָת כַּרְעֵי, וְאִיהוּ — אַפָּתוּרָא דִּתְרֵי כַּרְעֵי. אֲמַר לַהּ: נִיחָא לָךְ דְּמֵיכָל אָכְלִי כּוּלֵּי עָלְמָא אַפָּתוּרָא דְּמַשְׁלַם וַאֲנַן אַפָּתוּרָא דִּמְחַסַּר. אֲמַרָה לֵיהּ: וּמַאי נַעֲבֵיד? בְּעִי רַחֲמֵי דְּנִשְׁקְלִינְהוּ מִינָּךְ. בָּעֵי רַחֲמֵי וְשַׁקְלוּהוּ. תָּנָא: גָּדוֹל הָיָה נֵס אַחֲרוֹן יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן. דִּגְמִירִי, דְּמֵיהָב יָהֲבִי מִישְׁקָל לָא שָׁקְלִי. חַד בֵּי שִׁמְשֵׁי חַזְיַיהּ לְבַרְתֵּיהּ דַּהֲווֹת עֲצִיבָא, אֲמַר לַהּ: בִּתִּי אַמַּאי עֲצִיבַתְּ? אֲמַרָה לֵיהּ: כְּלִי שֶׁל חוֹמֶץ נִתְחַלֵּף לִי בִּכְלִי שֶׁל שֶׁמֶן וְהִדְלַקְתִּי מִמֶּנּוּ אוּר לְשַׁבָּת. אֲמַר לַהּ: בִּתִּי, מַאי אִכְפַּת לִךְ? מִי שֶׁאָמַר לַשֶּׁמֶן וְיִדְלוֹק, הוּא יֹאמַר לַחוֹמֶץ וְיִדְלוֹק. תָּנָא: הָיָה דּוֹלֵק וְהוֹלֵךְ כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ, עַד שֶׁהֵבִיאוּ מִמֶּנּוּ אוּר לְהַבְדָּלָה. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא הֲווֹ לֵיהּ הָנָךְ עִיזֵּי, אֲמַרוּ לֵיהּ: קָא מַפְסְדָן. אֲמַר: אִי קָא מַפְסְדָן — נֵיכְלִינְהוּ דּוּבֵּי, וְאִי לָא — כֹּל חֲדָא וַחֲדָא תַּיְתֵי לְאוּרְתָּא דּוּבָּא בְּקַרְנַיְיהוּ. לְאוּרְתָּא אַיְיתַי כֹּל חֲדָא וַחֲדָא דּוּבָּא בְּקַרְנַיְיהוּ. הֲוָה לֵיהּ הָהִיא שִׁיבָבְתָא דְּקָא בָנְיָא בֵּיתָא וְלָא מְטוֹ כְּשׁוּרֵי. אָתְיָא לְקַמֵּיהּ, אֲמַרָה לֵיהּ: בְּנֵיתִי בֵּיתִי וְלָא קָמָטוּ כְּשׁוּרַאי. אֲמַר לַהּ: מָה שְׁמִךְ? אֲמַרָה לֵיהּ: אֵיכוּ. אָמַר: אֵיכוּ נִימְטוֹ כְּשׁוּרִיךְ. תָּנָא: הִגִּיעוּ עַד שֶׁיָּצְאוּ אַמָּה לְכָאן וְאַמָּה לְכָאן. וְיֵשׁ אוֹמְרִין: סְנִיפִין עֲשָׂאוּם. תַּנְיָא, פְּלֵימוֹ אוֹמֵר: אֲנִי רָאִיתִי אוֹתוֹ הַבַּיִת, וְהָיוּ קוֹרוֹתָיו יוֹצְאוֹת אַמָּה לְכָאן וְאַמָּה לְכָאן, וְאָמְרוּ לִי: בַּיִת זֶה שֶׁקֵּירָה רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא בִּתְפִלָּתוֹ. וְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא מֵהֵיכָן הֲווֹ לֵיהּ עִזִּים? וְהָא עָנִי הֲוֵי! וְעוֹד, אָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַּקָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? אָמַר רַב פִּנְחָס: מַעֲשֶׂה וְעָבַר אָדָם אֶחָד עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ וְהִנִּיחַ שָׁם תַּרְנְגוֹלִין, וּמְצָאָתַן אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, וְאָמַר לָהּ: אַל תֹּאכְלִי מִבֵּיצֵיהֶן. וְהִרְבּוּ בֵּיצִים וְתַרְנְגוֹלִין וְהָיוּ מְצַעֲרִין אוֹתָם, וּמְכָרָן וְקָנָה בִּדְמֵיהֶן עִזִּים. פַּעַם אַחַת עָבַר אוֹתוֹ אָדָם שֶׁאָבְדוּ מִמֶּנּוּ הַתַּרְנְגוֹלִין וְאָמַר לַחֲבֵירוֹ: בְּכָאן הִנַּחְתִּי הַתַּרְנְגוֹלִין שֶׁלִּי. שָׁמַע רַבִּי חֲנִינָא, אָמַר לוֹ: יֵשׁ לְךָ בָּהֶן סִימָן? אָמַר לוֹ: הֵן. נָתַן לוֹ סִימָן וְנָטַל אֶת הָעִיזִּין, וְהֵן הֵן עִיזֵּי דְּאַיְיתוֹ דּוּבֵּי בְּקַרְנַיְיהוּ. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת דְּחִיקָא לֵיהּ מִילְּתָא טוּבָא. עֲבַד מִלְּתָא וְלָא הֲוָה לֵיהּ מִידֵּי לְמִטְעַם, שְׁקַל בְּרָא דְתוּמָא וְשַׁדְיֵיהּ בְּפוּמֵּיהּ, חֲלַשׁ לִבֵּיהּ וְנִים. אֲזוּל רַבָּנַן לְשַׁיּוֹלֵי בֵּיהּ, חַזְיוּהּ דְּקָא בָכֵי וְחָיֵיךְ, וּנְפַק צוּצִיתָא דְנוּרָא מֵאַפּוּתֵיהּ. כִּי אִתְּעַר, אֲמַרוּ לֵיהּ: מַאי טַעְמָא קָבָכֵית וְחָיְיכַתְּ? אֲמַר לְהוּ: דַּהֲוָה יָתֵיב עִמִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַאֲמַרִי לֵיהּ: עַד מָתַי אֶצְטַעַר בְּהַאי עָלְמָא? וַאֲמַר לִי: אֶלְעָזָר בְּנִי, נִיחָא לָךְ דְּאֵפְכֵיהּ לְעָלְמָא מֵרֵישָׁא, אֶפְשָׁר דְּמִתְיַלְּדַתְּ בְּשַׁעְתָּא דִמְזוֹנֵי. אֲמַרִי לְקַמֵּיהּ: כּוּלֵּי הַאי, וְאֶפְשָׁר? אֲמַרִי לֵיהּ: דַּחֲיַי טְפֵי אוֹ דְחָיֵינָא? אֲמַר לִי: דַּחֲיֵית. אֲמַרִי לְקַמֵּיהּ: אִם כֵּן, לָא בָּעֵינָא. אֲמַר לִי: בְּהַאי אַגְרָא דַּאֲמַרְתְּ ״לָא בָּעֵינָא״ יָהֵיבְנָא לָךְ לְעָלְמָא דְּאָתֵי תְּלֵיסְרֵי נַהְרָווֹתָא דְמִשְׁחָא אֲפַרְסְמוֹן דָּכַיִין כִּפְרָת וְדִיגְלַת, דְּמִעַנְּגַתְּ בְּהוּ. אֲמַרִי לְקַמֵּיהּ: הַאי וְתוּ לָא? אֲמַר לִי: וּלְחַבְרָךְ מַאי יָהֵיבְנָא? אֲמַרִי לֵיהּ: וַאֲנָא מִגַּבְרָא דְּלֵית לֵיהּ בָּעֵינָא? מַחְיַין בְּאִסְקוּטְלָא אַפּוּתַאי, וַאֲמַר לִי: אֶלְעָזָר בְּרִי, גָּרוֹ בָּךְ גִּירַי. רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא גְּזַר תַּעֲנִיתָא וְלָא אֲתָא מִיטְרָא. אֲמַרוּ לֵיהּ: וְהָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי גָּזַר תַּעֲנִיתָא וְאָתֵי מִיטְרָא! אֲמַר לְהוּ: הָא אֲנָא, הָא בַּר לֵיוַאי. אֲמַרוּ לֵיהּ: דְּנֵיתֵי וְנִיכַוֵּין דַּעְתִּין, אֶפְשָׁר דְּתָבְרִי צִיבּוּרָא לִבַּיְיהוּ דְּאָתֵי מִיטְרָא. בְּעוֹן רַחֲמֵי וְלָא אָתֵי מִיטְרָא. אֲמַר לְהוּ: נִיחָא לְכוּ שֶׁיָּבֹא מָטָר בִּשְׁבִילֵנוּ? אֲמַרוּ לֵיהּ: הֵן. אָמַר: רָקִיעַ רָקִיעַ כַּסֵּי פָּנֶיךָ! לָא אִיכַּסִּי. אֲמַר: כַּמָּה עַזִּין פְּנֵי רָקִיעַ, אִיכַּסִּי וַאֲתָא מִיטְרָא. לֵוִי גְּזַר תַּעֲנִיתָא וְלָא אֲתָא מִיטְרָא. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! עָלִיתָ וְיָשַׁבְתָּ בַּמָּרוֹם וְאֵין אַתָּה מְרַחֵם עַל בָּנֶיךָ. אֲתָא מִיטְרָא, וְאִיטְּלַע. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לְעוֹלָם אַל יָטִיחַ אָדָם דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה, שֶׁהֲרֵי אָדָם גָּדוֹל הֵטִיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וְאִיטְּלַע, וּמַנּוּ — לֵוִי. הָא גְּרַמָא לֵיהּ? וְהָא לֵוִי אַחְוִי קִידָּה קַמֵּיהּ דְּרַבִּי, וְאִיטְּלַע! הָא וְהָא גְּרַמָא לֵיהּ. רַבִּי חִיָּיא בַּר לוּלְיָינִי שַׁמְעִינְהוּ לְהָנָךְ עֲנָנֵי דְּקָאָמְרִי: נֵיתוֹ וְנִישְׁדֵּי מַיָּא בְּעַמּוֹן וּמוֹאָב. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! כְּשֶׁנָּתַתָּ תּוֹרָה לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל חִזַּרְתָּ עַל כׇּל אוּמּוֹת הָעוֹלָם וְלֹא קִיבְּלוּהָ, וְעַכְשָׁיו אַתָּה נוֹתֵן לָהֶם מָטָר? שְׁדוֹ הָכָא. שַׁדְיוּהּ אַדּוּכְתַּיְהוּ. דָּרֵשׁ רַבִּי חִיָּיא בַּר לוּלְיָינִי, מַאי דִּכְתִיב: ״צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה״, אִם נֶאֱמַר תָּמָר לָמָּה נֶאֱמַר אֶרֶז, וְאִם נֶאֱמַר אֶרֶז לָמָּה נֶאֱמַר תָּמָר? אִילּוּ נֶאֱמַר תָּמָר וְלֹא נֶאֱמַר אֶרֶז, הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה תָּמָר

13 בבא בתרא פתח ↗

תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: גְּדוֹלָה צְדָקָה שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הַגְּאוּלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּה אָמַר ה׳, שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה, כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת״. הוּא הָיָה אוֹמֵר, עֲשָׂרָה דְּבָרִים קָשִׁים נִבְרְאוּ בָּעוֹלָם: הַר קָשֶׁה – בַּרְזֶל מְחַתְּכוֹ, בַּרְזֶל קָשֶׁה – אוּר מְפַעְפְּעוֹ, אוּר קָשֶׁה – מַיִם מְכַבִּין אוֹתוֹ, מַיִם קָשִׁים – עָבִים סוֹבְלִים אוֹתָן, עָבִים קָשִׁים – רוּחַ מְפַזַּרְתָּן, רוּחַ קָשֶׁה – גּוּף סוֹבְלוֹ, גּוּף קָשֶׁה – פַּחַד שׁוֹבְרוֹ, פַּחַד קָשֶׁה – יַיִן מְפִיגוֹ, יַיִן קָשֶׁה – שֵׁינָה מְפַכַּחְתּוֹ; וּמִיתָה – קָשָׁה מִכּוּלָּם וּצְדָקָה מַצֶּלֶת מִן הַמִּיתָה – דִּכְתִיב: ״וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת״.

11 כִּי עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב תהילים ל״ג:ו׳: בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ. וְעַל־יְדֵי הַשְּׁבִירָה נָפְלוּ נִיצוֹצוֹת בְּכָל הַדְּבָרִים, בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבְמַלְבּוּשׁ, וּבְכָל הַתַּעֲנוּגִים שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי הַתַּעֲנוּג שֶׁיֵּשׁ בְּהַדָּבָר שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, הוּא מֵהַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם,

12 וְהַנִצּוֹצוֹת הֵם אוֹתִיּוֹת כַּנַּ"ל. וְקֹדֶם שֶׁמּוֹצִיאָם אֶל הַדִּבּוּר, הֵם בִּבְחִינַת דָּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ויקרא י״ז:י״ד: כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ בְּנַפְשׁוֹ הוּא. וּכְשֶׁמּוֹצִיאָם עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, זֶהוּ בְּחִינַת שיר השירים ה׳:ו׳: נַפְשִׁי יָצְאָה בְּדַבְּרוֹ; וְאָז מַעְלָה הַנִּיצוֹצוֹת וּמְחַבְּרָם יַחַד, וְעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם.

13 וְזֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה, שֶׁעַל־יְדֵי הַדָּמִים שֶׁלֹּא עָבַד בָּהֶם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִזֶּה בָּא נִצָּחוֹן וּמַחֲלֹקֶת. כִּי עִקַּר הַנִּצָּחוֹן וְהַמַּחֲלֹקֶת, הוּא מִבְּחִינַת הַנִּיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין הַנַּ"ל, קֹדֶם שֶׁמְּחַבְּרָם וּמְתַקְּנָם, שֶׁאָז הֵם בִּבְחִינַת מַחֲלוֹקֶת כַּנַּ"ל, וַאֲזַי הֵם בְּחִינַת דָּמִים כַּנַּ"ל.

14 וְעַל כֵּן צָרִיךְ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַטִּפֵּי דָּם שֶׁנִּמְצָאִים בּוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּדַבֵּר הַרְבֵּה בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, עַד שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִכָּל הַדָּמִים דִּבּוּרִים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה. כִּי הַדִּבּוּר הוּא מֵהַנֶּפֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת דָּמִים כַּנַּ"ל. וַאֲזַי מְבַטֵּל כָּל הַנִּצָּחוֹן וְהַמַּחֲלֹקֶת הַנִּמְשָׁךְ מֵהַנִּיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין הַנַּ"ל, שֶׁהֵם הֵם בְּחִינַת הַדָּמִים שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבַד בָּהֶם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל:

« ליקוטי מוהר"ן ע״ה:י׳ ליקוטי מוהר"ן ע״ה:י״ב »