1 וּבִשְׁבִיל זֶה, סֻכָּה, הַיְנוּ תְּפִלָּה בְּכֹחַ, הִיא סְגֻלָּה לְבָנִים. וּבִשְׁבִיל זֶה תֵּכֶף אַחַר סֻכּוֹת – שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, שֶׁהַנּוּקְבָא עוֹצֶרֶת וְקוֹלֶטֶת הַטִּפָּה, שֶׁלֹּא תַּפִּיל כמבואר בפע"ח בסופו בכוונות שמיני עצרת.
2 וְזֶה בְּחִינַת: תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי; הַיְנוּ בְּחִינַת סֻכָּה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת עִבּוּר. וּבִשְׁבִיל זֶה: וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה עַל ה' שמואל־א א – עַל דַּיְקָא, שֶׁהִיא בְּחִינַת סֻכָּה.
3 גַּם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל סְגֻלָּה לְבָנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ר"ה טז:: לֶךְ לְךָ מֵאַרְצֶךָ, וְשָׁם תִּזְכֶּה לְבָנִים. כִּי נַחֲלַת ה' בָּנִים תהילים קכ״ז:ג׳, וְזֶה מֵחֲמַת: שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן, שְׂכַר סֻכָּה, בְּחִינַת תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי.
4 כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל יְדֵי כֹּחַ מַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כֹּחַ מַעֲשָׂיו וְכוּ' לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת וְכוּ'. וְכֹחַ הַזֶּה הוּא בְּחִינַת סֻכָּה, כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה, בְּחִינַת: בְּגִידִים וַעֲצָמוֹת תְּסוֹכְכֵנִי, בְּחִינַת: וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ:
