ליקוטי מוהר"ן ל״ז:ג׳

מהדורה: ליקוטי מוהר"ן - rabenubook.com

« ליקוטי מוהר"ן ל״ז:ב׳ ליקוטי מוהר"ן ל״ז:ד׳ »

1 ספר הזהר פתח ↗

פָּתַח קְרָא אֲבַתְרֵיהּ: וַיִּקַּח יְיָ אֱלהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּיחֵהוּ בְּגַן עֵדֶן וְגו'. וַיִּקַּח מֵאָן נָטִיל לֵיהּ. אֶלָּא נָטִיל לֵיהּ מֵד' יְסוֹדִין דְּאִתְּמָר בְּהוֹן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים. אַפְרִישׁ לֵיהּ מִנְּהוֹן וְשַׁוֵּי לֵיהּ בְּגִנְתָּא דְעֵדֶן.

2 ברכות פתח ↗

אָמַר מָר זוּטְרָא: אַגְרָא דְתַעֲנִיתָא — צִדְקְתָא.

3 ספר הזהר פתח ↗

רַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר דְּמִתְרַחֲקֵי מִקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאִנּוּן רְחִיקִין מִנֵּיהּ, וּבְגִין כָּךְ אִקְרוּן אַבִּירֵי לֵב. הָרְחוֹקִים מִצְּדָקָה דְּלָא בָּעָאן לְקָרְבָא לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּגִין כָּךְ אִנּוּן רְחוֹקִים מִצְּדָקָה, כֵּיוָן דְּאִנּוּן רְחוֹקִים מִצְּדָקָה רְחוֹקִים אִנּוּן מִשָּׁלוֹם דְּלֵית לוֹן שָׁלוֹם. דִּכְתִיב, ישעיהו מ״ח:כ״ב אֵין שָׁלוֹם אָמַר יְיָ לָרְשָׁעִים. מַאי טַעְמָא בְּגִין דְּאִנּוּן רְחוֹקִים מִצְּדָקָה.

4 תקוני הזהר פתח ↗

תקונא שתיתאה בראשיתּ קם רבי שמעון ואמר לאליהו נ"א אליהו אליהו באומאה עלך במלכות קדישא דאיהי נפילא בגלותא. טול רשותא דלא תזוז מינן דהא שכינתא וחילהא נטרין לך. מלאכי השרת דאתמר בהון הן אראלם צעקו חוצה צווחין לבר מהיכלין. לא אית מאן דמקבל צלותין דישראל. כמה צפרין מצפצפין בצלותין לגבי אמהון דאינון מקננן על ארעא דנטרין לך. וכלהו אתקריאו צפרים על שם קן צפור דאיהי אימא קדישא דאתמר בה כי יקרא קן צפור' לפניך. ועלה *אתמר גם צפור מצאה בית. ודא ב' מבראשית דאתמ' בה בחכמה יבנה בית. ודרור קן לה דא אימא עלאה יובל דאתמר בה וקראתם דרור בארץ. בזמנא דצפור מצאה בית דאיהי בי מקדשא ואתבניאת ואתתקנת מיד דרור דאיהי שכינת' עלאה אשכחת נ"א אשתכחת קן לה לעילא נ"א מלעילא ומיד אשר שתה אפרוחיה אלין שית בנין דילה שית ספירן דאינון ששת ימי המעשה כלהו פרחין לגבה בכמה חגין וזמנין וי"ט. ואפרוחים דאינון ישראל לתתא כלהו פרחין עמה בגלותא. ובזמנא דאנון ביצים. דלית לון גדפין בפקודין *דעשה לפרחא אתמר בה לא תקח האם על הבנים אי הכי מאי כי יקרא קן אלא בזמנא דלית לה לשכינתא אתר לשריא תמן בקביעו איהי אזלת במקר'. ודא איהו כל הקובע מקום לתפלתו וכו'. כמה דנשמתין עבדין הכי שריא שכינתא עמהון. נשמתא דאיהי קבועה בצלותא או באורית' איהי אתר קבוע לשריא בה שכינתא. אבל נשמתא דלית לה קביעו בצלותא או באוריתא אלא אי אזדמנת לה במקרה. הכי איהי שריא עלה במקרה. ודא איהו כי יקרא קן צפור לפניך כו' דודאי נשמתא נ"א ההיא צלותא איהי קן צפור וכן ההיא נשמתא דב"נ אתקריאת קן צפור. וגופא קן דנשמתא. וכן נשמתין דאינון עולימן דילה דאתקריאו בתולות אחריה רעותיה יתבין בגופין דאינון קן דלהון בארח מקרה בזמנא דלאו אינון קבועין בבתי כנסיו' ובבתי מדרשות. ודא איהו כי יקרא קן צפור לפניך. ועוד. קן צפור לעילא איהו כרסיא. וקן *דילה לתתא מטטרו"ן. ועליה אתמר ונקה לא ינקה דתמן קן. ואיהו קנא ונוקם בזמנא דלא אשכחת קינא לשרייא. אז בדרך דא דאתמ' בה מתו במדבר בדרך בצאתם ממצרים. ועוד בדרך דא קבורת רחל דאיהי בפרשת אורחין ועלה אתמ' מי יתנני במדבר מלון ארחים. ואינון ב' משיחין. דמתמן קא עברין כד אתאן למפרק לישראל בכל עץ דא איהו עץ החיים דאתמר ביה עץ חיים היא למחזיקים בה. ועליה אתמר כי האדם עץ השדה ועוד בכל עץ דא צדיק דאיהו עץ עשה פרי למינו ודא יום השבת דתמן זווגא דשכינתא עם קב"ה. ותמן אית לה נ"א ליה נייחא. ועליה אתמר והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו דא עתו דצדיק דאיהי ליל שבת. דצדיק מניה *פרחין נשמתין חדתין בישראל ערב שבת דאתקריאו נ"א על שם דא איתקריאו פנים חדשות. אפרוחי' אלין ת"ח דבגינהון שריא שכינתא על ישראל. או ביצים אלין אינון תינוקות של בית רבן דבגינהון שריא שכינתא על ישראל ואלין אינון מארי *מקרא. ובזמנא דאינון עסקין באורייתא או במצוה דאנון קב"ה ושכינתא. וגרמי לחברא לון כחדא ירתין מתמן נשמתין ואתקריאו בנים דקב"ה בגין דמארי מקרא ומארי משנה אינון מגדפין דילה. ובגין דא והאם רבצת על האפרוחים או על הביצים. איהי רביעא עלייהו בארבע גדפין דילה דאתמר בהון וארבע כנפים. יונקין ס"א ינוקי אנפי זוטרי ואינון ארבע אנפין לכל חד וחד. ובהון אימא רביעא עלייהו. וזמנין איהי עלייהו וזמנין אסתלקת מנייהו. אבל בנין דאינון מן מעוי נ"א דאתמר בהון המו מעי לו בנין דרחימו דהמו מיעהא דאינון מארי קבלה. אתמר בהון לא תקח האם על הבנים. דאימא לא זזה מנייהו לעלם. דודאי קב"ה איהו אוריתא ושכינתא היא מצוה זכאה מאן דמתעסק בהון ליחדא לון. וכן זכור ושמור אינון קב"ה ושכינתיה. זכאה איהו מאן דמיחד לון ביום שבת דאיהו יסוד. וברחימו ודחילו די"ה דאינון אבא ואימא זכור ושמור אינון לקבל תפלין דרישא י' ותפלין דידא ה'. דכר ונוקבא. וזכאה איהו מאן דמיחד לון בק"ש בדחילו ורחימו. דבזמנא דישראל משתדלין באורית' דבכתב ובאוריתא דבע"פ ברחימו ודחילו אתמר בהון לא תקח האם על הבנים. ובזמנא דלא משתדלין בהון ברחימו ודחילו אתמר בהון שלח תשלח את האם. בזמנא דישראל נטרין שבתא בזכור ושמור בדחילו ורחימו אתמר בהון לא תקח האם על הבנים. ואם לאו כתיב בהון שלח תשלח וגו' תרין תרוכין. ובזמנא דישראל מיחדין לקב"ה בתפלין דיד ובתפלין דראש בדחילו ורחימו אתמ' בהון לא תקח האם על הבנים ואם לאו שלח תשלח. ובזמנא דמקיימין מצות ברית מילה ואעברן מנייהו ערלה ועבדין פריעה בדחילו ורחימו אתמר בהון לא תקח האם על הבנים. ואם לאו שלח תשלח את האם. בזמנא דמיוחדין בזווגיהון בקדושין וז' ברכאן דאינון יחודא דלהון בקדושא ובברכתא אתמר בהון לא תקח האם על הבנים. ואם לאו שלח תשלח וכו'. ואינון ישראל בגלותא ברשותא אחרא דכד לא מתייחדין בזווגייהו בקדושין וז' ברכאן דאינון יחודא דלהון בקדושה וברכה באתר דקדושה שריא עלייהו מסאבא ובאתר דברכה שריא עלייהו לטותא ובאתר דיחודא שריא עלייהו פרודא. ודא גרים גלות' לשכינתא דאתתרכת מאתרהא ומקנהא דאיהי ירושלם הה"ד ובפשעיכם שלחה אמכם תרין שלוחין שלח תשלח חד מבית ראשון וחד מבית שני. ואי תימא דקב"ה לאו אתתרך עמיה בגין דא אמר קרא כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו. בגין לנטרא לה בגלותא מרשו נוכראה. הה"ד אני יי' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן וגו'. לאחר דא אל אחר דא סמא"ל. לפסילים אלין ממנן דעל שבעין אומין. ובגינה קב"ה איהו מלך אסור ברהטים. איהו אסור עמהון בתפלין דרישא דאינון פאר דרישא דתפלין דרישא אינון באתר דרהטי דמוחא. ודא איהו אסור ברהטים. ואיהו חבוש עמהון בתפלין דיד בקשר של יד. ודא הוא דכתיב *פארך חבוש עליך. ובגין דאיהו חבוש עמהון בגלות' אתמר ביה אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורין. ושכינתא איהי בית האסורין דיליה. בגין רחימו דילה איהו אסור בה. ורזא דמלה צרור המור דודי לי בין שדי ילין. ובג"ד מאן דבעא לאשגא למלכא לית ליה רשו *לאשגא ליה אלא בשכינתא. הה"ד אל יתהלל כו' כי אם בזאת וגו'. ואהרן כד עאל לקדש קדשין ביומא דכפורי בה הוה עאל דכתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש דאיהי עת לעשות לה'. ומשה בגינה אתקיים בעלמא נ"א עלמא דא בתר דמית הה"ד וזאת הברכה אשר וגו' ובה עביד עשר מכתשין לפרעה הה"ד ואולם בעבור זאת העמדתיך ויעקב בגין דהוה ידע דכל רעותא דמלכ' בה מני לבנוי עלה דלא יעלון קדם מלכ' אלא בה. וכל שאלתין דלהון בצלותין ובעותין למלכא. דיהון בה הה"ד וזאת אשר דבר להם אביהם

5 ספר הזהר פתח ↗

אֲבָל נִשְׁמְתָא דְיִשְׂרָאֵל נָפְקָא מִגּוֹ גּוּפָא דְּהַהוּא אִילָנָא, וּמִתַּמָּן פָּרְחִין נִשְׁמְתִין לְגוֹ הַאי אֶרֶץ גּוֹ מְעָהָא לְגוֹ לְגוֹ. וְרָזָא מלאכי ג׳:י״ב כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ. וְעַל דָּא יִשְׂרָאֵל בֵּן יַקִּיר דְּהָמוּ מְעָהָא עֲלֵיהּ וְאִקְרוּן ישעיהו מ״ו:ג׳ הָעֲמוּסִים מִנִּי בָּטֶן וְלָא מְגַדְּפִין לְבַר. וְתוּ גִּיּוֹרִין לֵית לוֹן חוּלָקָא בְּאִילָנָא עִלָּאָה כָּל שְׁכֵּן בְּגוּפָא דִּילֵיהּ. אֲבָל חוּלָקָא דִלְהוֹן בְּגַדְפִין אִיהוּ וְלָא יַתִּיר. וְגִיּוֹרָא תְּחוֹת גַּדְפֵי שְׁכִינְתָּא וְלָא יַתִּיר לך לך צ"ו ע"א גֵּירֵי הַצֶּדֶק אִנּוּן דְּתַמָּן שָׁרָאן וְאִתְאַחֲדָן וְלָא לְגוֹ כְּמָה דְּאִתְּמָר. וּבְגִין כָּךְ תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ. וּלְמָאן, בְּהֵמָה וָרֶמֶשׁ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ כֻּלְהוּ שָׁאֲבִין נֶפֶשׁ מֵהַהִיא חַיָּה, אֲבָל כָּל חַד לְמִינָהּ כְּדְקָא חָזֵי לָהּ: פִּקּוּדָא תְּשִׁיעָאָה לְמֵיחַן לְמִסְכְּנֵי וּלְמֵיהַב לוֹן טַרְפָּא. דִּכְתִיב נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ. נַעֲשֶׂה אָדָ"ם, מְשׁוּתָּפָא כְּלַל דְּכַר וְנוּקְבָא. בְּצַלְמֵנוּ, עֲתִירֵי. כִּדְמוּתֵנוּ, מִסְכְּנֵי. דְּהָא מִסִּטְרָא דִּדְכוּרָא עֲתִירֵי, וּמִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא מִסְכְּנֵי. כְּמָה דְאִנּוּן בְּשׁוּתְּפָא חֲדָא. וְחָס דָּא עַל דָּא, וְיָהִיב דָּא לְדָא וְגָמִיל לֵיהּ טִיבוּ, הָכִי אִצְטְרִיךְ בַּר נָשׁ לְתַתָּא לְמֶהֱוֵי עֲתִירָא וּמִסְכְּנָא בְּחִבּוּרָא חֲדָא, וּלְמֵיהַב דָּא לְדָא וּלְגָמְלָאָה טוּבָא דָּא לְדָא. וְיִרְדוּ בִדְגַת הַיָּם וְגו' רָזָא דְנָן חֲמֵינָן בְּסִפְרָא דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא, דְּכָל מָאן דְחָס עַל מִסְכְּנֵי בִּרְעוּתָא דְלִבָּא, לָא מִשְׁתַּנִי דִיוּקְנֵיהּ לְעָלָם מִדִּיּוֹקְנָא דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן. וְכֵיוָן דְּדִיוֹקְנָא דְּאָדָ"ם אִתְרְשִׁים בֵּיהּ, שַׁלִּיט עַל כָּל בְּרִיָּין דְּעָלְמָא בְּהַהוּא דִּיוּקְנָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, בראשית ט׳:ב׳ וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְגו' כֻּלְהוּ זָעִין וְדָחֲלִין מֵהַהוּא דִיוּקְנָא דְּאִתְרְשִׁים בֵּיהּ, בְּגִין דְּדָא הוּא פִּקּוּדָא מַעַלְיָא לְאִסְתַּלָּקָא בַּר נָשׁ בְּדִיוֹקְנֵיהּ דְּאָדָם עַל כָּל שְׁאָר פִּקּוּדִין. מְנָא לָן מִנְבוּכַדְנֶצַר חייבא. אַף עַל גַּב דְּחָלַם הַהוּא חֶלְמָא, כָּל זִמְנָא דְּהֲוָה מֵיחַן לְמִסְכְּנֵי לָא שָׁרָא עֲלֵיהּ חֶלְמֵיהּ. כֵּיוָן דְּאַטִיל עֵינָא בִישָׁא דְּלָא לְמֵיחַן לְמִסְכְּנֵי, מַה כְּתִיב, דניאל ד׳:כ״ח עוֹד מִלְּתָא בְּפוּם מַלְכָּא וְגו', מִיָּד אִשְׁתְּנֵי דִּיוּקְנֵיהּ וְאַטְרִיד מִן בְּנֵי נְשָׁא. וּבְגִין כָּךְ נַעֲשֶׂה אָדָם. כְּתִיב הָכָא עֲשִׂיָה, וּכְתִיב הָתָם רות ב׳:י״ט שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם בּוֹעַז. פִּקּוּדָא עֲשִׂירָאָה לְאֲנָחָא תְּפִלִּין וּלְאַשְׁלָמָא גַרְמֵיהּ בְּדִיּוּקְנָא עִלָּאָה. דִּכְתִיב, בראשית א׳:כ״ז וַיִּבְרָא אֱלהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ. פָּתַח וְאָמַר שיר השירים ז׳:ו׳ רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל הַאי קְרָא אוֹקִימְנָא וְאִתְּמַר. אֲבָל רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל, דָּא רֵישָׁא עִלָּאָה תְּפִלִּין דְּרֵישָׁא, שְׁמָא דְמַלְכָּא עִלָאָה קַדִּישָׁא ידוד בְּאָתְוָון רְשִׁימִין, כָּל אָת וְאָת פַּרְשָׁתָא חָדָא, שְׁמָא קַדִּישָׁא גְּלִיפָא בְּסִדּוּרָא דְּאָתְוָון כְּדְקָא יְאוּת. וּתְנַן דברים כ״ח:י׳ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ, אִלֵּין תְּפִלִּין דְּרֵישָׁא, דְּאִנּוּן שְׁמָא קַדִּישָׁא בְּסִדּוּרָא דְּאָתְווֹי. פַּרְשְׁתָא קַדְמָאָה שמות י״ג:ב׳ קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכֹר. דָּא י דְּאִיהִי קֹדֶשׁ. בּוּכְרָא דְּכָל קוּדְשִׁין עִלָּאִין. פֶּטֶר כָּל רֶחֶם, בְּהַהוּא שְׁבִיל דַּקִּיק דְּנָחַת מִן יוּ"ד דְּאִיהוּ אַפְתַּח רַחֲמָא רחמה לְמֶעְבַּד פֵּירִין וְאִבִּין כְּדְקָא יָאוֹת. וְאִיהוּ קֹדֶשׁ עִלָּאָה. פַּרְשְׁתָא תִּנְיָינָא שמות יג וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ. דָּא ה הֵיכָלָא. דְּאִתְפַּתַּח רַחֲמָא רחמה דִילָהּ מִגּוֹ יוּ"ד בְּחַמְשִׁין פִּתְחִין אַכְּסַדְּרָאִין וְאִדְּרִין סְתִימִין דְּבֵיהּ. דְּהַהוּא פֶּטֶר דְּעֲבִיד יו"ד בְּהַאי הֵיכָלָא לְמִשְׁמַע בָּהּ קָלָא דִי נָפְקָא מִגּוֹ שׁוֹפָר דָּא. בְּגִין דְּשׁוֹפָר דָּא הוּא סָתִים בְּכָל סִטְרִין, וְאָתָא יוּ"ד וּפְתַח לֵיהּ לְאַפָּקָא מִינֵּיהּ קָלָא. וְכֵיוָן דְּאַפְתַּח לֵיהּ תָּקַע לֵיהּ וְאַפִּיק מִנֵּיהּ קָלָא לְאַפָּקָא עַבְדִין לְחֵירוּ. וּבִתְקִיעוּ דְשׁוֹפָרָא דָא נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. וְכָךְ זָמִּין זִימְנָא אָחֳרָא לְסוֹף יוֹמַיָא. וְכָל פּוּרְקָנָא מֵהַאי שׁוֹפָר אַתְיָא. וּבְגִין כָּךְ אִית בָּהּ יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּפַרְשָׁתָא דָא. דְּהָא מֵהַאי שׁוֹפָר אָתֵי בְּחֵילָא דְּיוּ"ד דְּפָתַח רַחֲמָא דִּילָהּ וְאַפִּיק קָלֵיהּ לְפוּרְקָנָא דְעַבְדִין. וְדָא ה אָת תִּנְיָינָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. פַּרְשְׁתָא תְּלִיתָאָה רָזָא דְיִחוּדָא דברים ו דִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל. דָּא וָא"ו דְּכָלִיל כֹּלָּא, וּבֵיהּ יִחוּדָא דְכֹלָּא. וּבֵיהּ אִתְיַיחֲדָן וְהוּא נָטִיל כֹּלָּא. פַּרְשְׁתָא רְבִיעָאָה דברים ה וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ, כְּלִילוּ דִּתְרֵין סִטְרִין דְּאִתְאַחֲדַת בְּהוּ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל גְּבוּרָה דִּלְתַתָּא. וְדָא ה בַּתְרָאָה דְּנָטְלָא לוֹן וְאִתְכְּלֵילַת מִנְּהוֹן.

1 ג וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַכְנִיעַ הַחֹמֶר, הַיְנוּ בְּחִינוֹת מִיתָה, בְּחִינַת סִכְלוּת שֶׁל הַגּוּף שֶׁל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר בראשית כז: וַיִּקַח ה' אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם – מֵאָן נְטַל לֵהּ, מֵאַרְבַּע יְסוֹדִין דִּילֵהּ, דְּאַפְרִישׁ לֵהּ מִתַּאֲוָה דִּילְהוֹן.

2 וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית, שֶׁעַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית מַחֲלִישִׁין הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת, וְנִתְבַּטֵּל הַחֹמֶר, בְּחִינַת הַחֹמֶר, סִכְלוּת, חֹשֶׁךְ, שִׁכְחָה, בְּהֵמָה. וְנִתְגַּבֵּר וְנִתְעַלֶּה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל, וְהַצּוּרָה, הָאוֹר, וְהַזִּכָּרוֹן, אָדָם. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ברכות ו: אַגְרָא דְּתַעֲנִיתָא צִדְקָתָא, כִּי צְדָקָה רֶמֶז לְאוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב מלאכי ג׳:כ׳: וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה;

3 וְהוּא הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר לך לך דף עו:: שִׁמְעוּ אֵלַי אַבִּירֵי לֵב הָרְחוֹקִים מִצְּדָקָה – דְּאִנּוּן רְחִיקִין מֵאוֹרַיְתָא. וְהוּא בְּחִינַת אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב במדבר י״ט:י״ד: זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם.

4 וְזֶה אוֹתִיּוֹת אָדָם: מֵ"ם סְתוּמָה הוּא בְּחִינַת תַּעֲנִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, דְּלֵית בֵּהּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה תיקון כא. וְדָלֶת, הוּא רֶמֶז לְאַרְבַּע יְסוֹדִין שֶׁנִּשְׁפָּלִים עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית. וְנִתְעַלֶּה הַשֵּׂכֶל הָרָמוּז בְּאָלֶף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב איוב לג: וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה.

5 וְזֶה שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר בהקדמה דף יג: נַעֲשֶׂה אָדָם – עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית נִתְהַוֶּה בְּחִינַת אָדָם, כְּתִיב הָכָא: נַעֲשֶׂה; וּכְתִיב הָתָם: וְשֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ; מָה הָתָם צְדָקָה, אַף כָּאן צְדָקָה.

6 פֵּרוּשׁ, כִּי בַּזֹּהַר מְפֹרָשׁ שָׁם, שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה הוּא בִּדְיוּקְנָא דְּאָדָם, וְלָמַד שָׁם מִמִּקְרָא זֶה, נַעֲשֶׂה אָדָם, כְּתִיב הָכָא עֲשִׂיָּה, וּכְתִיב הָתָם וְשֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ וְכוּ', לְעִנְיַן צְדָקָה וְכוּ'. וְרַבֵּנוּ זַ"ל מֵבִיא רְאָיָה מִזֶּה לְעִנְיַן תַּעֲנִית, כִּי צְדָקָה וְתַעֲנִית הֵם בְּחִינָה אַחַת, כִּי אַגְרָא דְּתַעֲנִיתָא צִדְקָתָא כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן מְבֹאָר מִזֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית שֶׁהוּא בְּחִינַת צְדָקָה, נַעֲשִׂין בְּגֶדֶר אָדָם, שֶׁהוּא הַדַּעַת הָאֲמִתִּי שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר וָנֶפֶשׁ וְכוּ'. כִּי הַכְנָעַת הַחֹמֶר וְהַגּוּף בְּחִינַת בְּהֵמָה וְכוּ', לְגַבֵּי הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת אָדָם, הוּא עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת צְדָקָה כַּנַּ"ל:

« ליקוטי מוהר"ן ל״ז:ב׳ ליקוטי מוהר"ן ל״ז:ד׳ »