ליקוטי מוהר"ן ל״א:ו׳

מהדורה: ליקוטי מוהר"ן - rabenubook.com

« ליקוטי מוהר"ן ל״א:ה׳ ליקוטי מוהר"ן ל״א:ז׳ »

6 ספר הזהר פתח ↗

וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ עֵר, וְאִיהוּ רַע, וְכֹלָּא חַד, דְּאַתְיָא מִסִּטְרָא דְיֵצֶר הָרָע. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ, וְלָא כְּתִיב וַיִּקְרָא שְׁמוֹ. בְּיַעֲקֹב כְּתִיב וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָרָא לֵיהּ יַעֲקֹב. וְהָכָא אֶת לְאַסְגָּאָה דַּרְגָּא אָחֳרָא דְּזוּהֲמָא דִּמְסָאֲבָא אִתְיְלִיד, וְדָא הוּא עֵר רַע, וְכֹלָּא חַד. לְבָתַר לָא אִתְבַּסַּם אַתְרָא, עַד דְאֲתָא שֵׁלָה דְּהֲוָה עִקָּרָא דְּכֻלְּהוּ. מַה כְּתִיב וַיְהִי עֵר בְּכֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינִי יְיָ, כְּתִיב הָכָא רַע, וּכְתִיב הָתָם בראשיתח כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְעוּרָיו, רַע דְּאוֹשִׁיד דָּמִין, אוֹשִׁיד זַרְעָא עַל אַרְעָא. וּבְגִין כָּךְ וַיְמִיתֵהוּ יְיָ. מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ, וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן בֹּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיךָ וְגו': וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן בֹּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיךָ וְגו'. רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, ישעיהו מ״א:כ״ה הַעִירוֹתִי מִצָּפוֹן וַיַּאֲת מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ יִקְרָא בִשְׁמִי וְיָבֹא סְגָנִים כְּמוֹ חֹמֶר וּכְמוֹ יוֹצֵר יִרְמָס טִיט. תָּא חֲזֵי, כַּמָּה אִינוּן בְּנִי נָשָׁא טִפְּשִׁין דְּלָא יָדְעִין וְלָא מִסְתַּכְּלִין לְמִנְדַע אָרְחוֹי דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דְּהָא כֻּלְּהוּ נַיְימִין, דְּלָא מִתְעָרֵי שֵׁינְתָא בְּחוֹרֵיהוֹן. תָּא חֲזֵי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֲבַד לֵיהּ לְבַר נָשׁ, כְּגַוְונָא דִלְעֵילָא. כֹּלָּא אִיהוּ בְּחָכְמְתָא. דְּלֵית לָךְ שַׁיְיפָא וְשַׁיְיפָא בְּבַר נָשׁ דְּלָא קָיְימָא בְּחָכְמְתָא עִלָּאָה. דְּהָא כֵּיוָן דְּאִתְתַּקַּן כָּל גּוּפָא בְּשַׁיְיפוֹי כְּדְקָא יְאוּת, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתַּתַּף נ"א אתתקף בַּהֲדֵיהּ, וְאָעִיל בֵּיהּ נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא. בְּגִין לְאוֹלָפָא לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְמֵהַךְ בְּאָרְחוֹי דְּאוֹרַיְיתָא וּלְמִיטַר פִּקּוּדוֹי, בְּגִין דְּיִתְתַּקַּן בַּר נָשׁ כְּדְקָא יְאוּת. ס"א ובגין דא בעוד ובגין ס"א ובעוד דְּאִית בֵּיהּ נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא מִבָּעֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאַסְגָּאָה דִּיוּקְנָא דְמַלְכָּא עִלָּאָה בְּעַלְמָא. וְרָזָא דָא, דְּהָא הַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק לָא פָּסְקָן מֵימוֹי לְעָלְמִין. וְעַל דָּא מִבָּעֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ דְּלָא יַפְסִיק נַהֲרָא וּמְקוֹרָא דִּילֵיהּ בְּהַאי עָלְמָא גליון נה"ר רמז לקיימא קדישא דחתים בבשריה, דאיהו דוגמא דההוא נה"ר רזא דצדיק דאתחבר בצד"ק כחדא לעילא, בגין כך בעי בר נש לתתא לאתחברא באתתיה בקדושה בגין דאתתקף ביה בההוא עלמא. וְכָל זִמְנָא דְּבַר נָשׁ לָא יַצְלַח בְּהַאי עַלְמָא ס"א ועל דא מבעי ליה לבר נש דלא יפסיק נהרא ומקורא דיליה בהאי עלמא, ואי לא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָקַר לֵיהּ וְנָטַע לֵיהּ בְּכַמָּה זִמְנִין כְּמִלְּקַדְּמִין. תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב, הַעִירוֹתִי מִצָּפוֹן וַיַּאת. הַעִירוֹתִי, דָּא אִתְעֲרוּתָא דְּזִוּוּגָא דְּבַר נָשׁ בְּהַאי עַלְמָא, דְּאִיהוּ אִתְעֲרוּתָא מִסִּטְרָא דְצָפוֹן. וַיַאת, דָּא הִיא נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא דְּאַתְיָא מִלְּעֵילָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְשַׁדֵּר לָהּ מִלְּעֵילָא. אַתְיָא בְּהַאי עַלְמָא וְעָאלַת בְּגוֹ בְּנֵי נָשָׁא כִּדְקָאֲמָרָן. מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ, דָּא אֲתַר דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק דְּמִתַּמָּן נָפְקַת נִשְׁמָתָא וְאִתְנְהִירַת. וְיָבֹא סְגָנִים כמו חמר אִלֵּין אִינוּן חֵילִין דְּעָלְמָא דְּאַתְיָין בְּגִין ס"א בגו הַהוּא אִתְעֲרוּתָא דְּנִשְׁמָתִין. כְּמוֹ חוֹמֶר, כְּגַוְונָא דְּאִתְעַר בַּר נָשׁ בְּגוּפָא. דְּהָא בְּגִין דָּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד זִווּגִין וְאַטִּיל נִשְׁמָתִין בְּעַלְמָא, וְחַבְרוּתָא אִשְׁתַּכַּח לְעֵילָא וְתַתָּא וּמְקוֹרָא דְּכֹלָּא הוּא ס"א יהא בָּרוּךְ. וּבְּגִין כָּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֲבַד לֵיהּ לְבַר נָשׁ בְּגִין לְאִשְׁתַּדָּלָא בְּאָרְחוֹי, וְלָא יַפְסִיק מְקוֹרֵיהּ וּמַבּוּעָא דִילֵיהּ לְעָלְמִין. וְכָל מַאן דְּפָסִיק מְקוֹרֵיהּ, מתתא ומיבש ליה כביכול כאלו גרים ליה לאתפסקא לעילא, כדין איוב י״ד:י״א אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש, הואיל ובר נש אתקם לתתא כדוגמא דלעילא, מאן דמקוריה ימיש מלמעבד פירין, כגון דין דלא בעא למיתב איתתא, או נסיב לה דאשתדל ולא יכיל, אלו דתרין הפכין אינון דא מדא, או ס"א ההוא דימיש מלמעבד פירין, לית ליה תקנה לעולם. קהלת א׳:ט״ו מעוות לא יכול לתקון, בגין דלא בעא למיסב איתתא ולאשתדלא בפריה ורביה, וההוא דאשתדל ונסב איתתא ולא יכיל, דא מתתקן בפריקיה דקריב ליה דהוא אחוי, וההוא דמית בלא בנין כַּד נָפִיק מֵהַאי עַלְמָא הַהוּא בַּר נָשׁ לָא עָאל בְּפַרְגּוֹדָא וְלָא נָטִיל חוּלַק בְּהַהוּא עַלְמָא ונשמתיה לא אתכלילת באתר דכל נשמתין אתכלילו, ואתגזר דיוקניה מתמן. הדא הוא דכתיב, ויקרא כ״ב:ג׳ ונכרתה הנפש ההיא מלפני, הואיל וכדין הוא, ברא ליה קודשא בריך הוא פריק דיפרוק ליה מידא דמחבלין, ודא אחוי דקריב ליה שנאמר דברים כ״ה:ה׳ כי ישבו אחים יחדיו וגו'. וכתיב בא אל אשת אחיך ויבם אותה וגו'. בגין דנשמתיה לא עאלת קמיה קודשא בריך הוא, אלא היא קימא לבר. בגין דלא זכה לאנהרא בהאי עלמא בההוא גופא. מאן דלא זכה בהאי אתר, יהך לאתר אחרא ויזכי ביה. כגוונא דא אעא דדליק ונהורא לא סליק יבטשון ליה ויסלק נהורא ביה וינהיר. אעא הוא אדם דכתיב שם כ כי האדם עץ השדה. רצונו לומר בר נש כד איהו בהאי עלמא ואזל ותאיב ואכיל ושתי ואזדווג באיתתא ולא זכי לבנין. דא הוא אעא דדליק ונהורא לא סליק, כלומר נשמתיה לא זכאת בההוא גופא לאתנהרא אלא איהי בחשוכא. תָּא חֲזֵי, כְּתִיב, ישעיהו מ״ה:י״ח לֹא תֹהוּ בְּרָאָהּ לְשֶׁבֶת יְצָרָהּ, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִין דָּא עֲבַד לֵיהּ לְבַר נָשׁ כְּדְקָא יְאוּת כְּדְאֲמָרָן. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֲבַד טִיבוּ עִם עַלְמָא. תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב, בראשית כ״ה:א׳ וַיּוֹסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה, רָזָא דְּנִשְׁמָתָא אָתַת לְאִתְתַּקָּנָא כְּמִלְקַדְּמִין.

7 ליקוטי עצות פתח ↗

עַל־יְדֵי הַשִּׂיחָה שֶׁמְּשִׂיחִין וּמְדַבְּרִין בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וּמוֹצִיאִין בַּפֶּה הַכִּסּוּפִין וְהָרְצוֹנוֹת טוֹבִים שֶׁלּוֹ, מַה שֶּׁהוּא נִכְסָף וּמִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ לָצֵאת מֵהָרָע שֶׁלּוֹ וְלִזְכּוֹת לְטוֹב אֲמִתִּי, וּמִתְפַּלֵּל וּמִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה. עַל־יְדֵי זֶה הוּא מוֹצִיא הַנְּפָשׁוֹת טוֹבוֹת מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. כִּי עַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין לְבַד נַעֲשִׂין נְפָשׁוֹת בְּכֹחַ, וְעַל יְדֵי הַדִּבּוּר הַנַּ"ל נִגְמָרִין וְיוֹצְאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ וְזוֹכֶה לְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְטוֹב וּמְחַיֶּה וּמְקַיֵּם הַכֹּל, וּמַמְשִׁיךְ טוֹבָה וּבְרָכָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וּמְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה כַּמָּה נְפָשׁוֹת עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר הַזֶּה שֶׁמְּדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ. כִּי עִנְיָן זֶה שֶׁל כִּסּוּפִין וּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וּלְהוֹצִיא בְּפֶה מָלֵא הוּא יָקָר מְאֹד, וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לַעֲסֹק בָּזֶה הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם. וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם לַמּוּטָב: לק"א סי' ל"א אות ז' ח' ט'

9 סנהדרין פתח ↗

״עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ״. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: זֶה עוֹשְׁרוֹ שֶׁל קֹרַח. ״וְאֶת כׇּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם״ – אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו. וְאָמַר רַבִּי לֵוִי: מַשּׂוֹי שְׁלֹשׁ מֵאוֹת פְּרָדוֹת לְבָנוֹת הָיוּ מַפְתְּחוֹת שֶׁל בֵּית גְּנָזָיו שֶׁל קֹרַח, וְכוּלְּהוּ אַקְלִידֵי וְקִילְפֵי דְּגִילְדָּא.

9 פסחים פתח ↗

תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרָבָא וְרַב סָפְרָא, צָהֲבוּ פָּנָיו דְּרַב סָפְרָא. אָמַר לוֹ רָבָא: לָאו כְּגוֹן מָר, אֶלָּא כְּגוֹן רַב חֲנִינָא וְרַב אוֹשַׁעְיָא דַּהֲווֹ אוּשְׁכָּפֵי בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, וַהֲווֹ יָתְבִי בְּשׁוּקָא דְזוֹנוֹת, וְעָבְדִי לְהוּ מְסָאנֵי לְזוֹנוֹת, וְעָיְילִי לְהוּ. אִינְהוּ מִסְתַּכְּלִי בְּהוּ, וְאִינְהוּ לָא מַדְלָן עֵינַיְיהוּ לְאִיסְתַּכּוֹלֵי בְּהוּ. וּמוֹמָתַיְיהוּ הָכִי: בְּחַיֵּיהֶן רַבָּנַן קַדִּישֵׁי דִּבְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. שְׁלֹשָׁה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֲבָן: מִי שֶׁאֵינוֹ כּוֹעֵס, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּכֵּר, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַעֲמִיד עַל מִדּוֹתָיו. שְׁלֹשָׁה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנְאָן: הַמְדַבֵּר אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב, וְהַיּוֹדֵעַ עֵדוּת בַּחֲבֵירוֹ וְאֵינוֹ מֵעִיד לוֹ, וְהָרוֹאֶה דְּבַר עֶרְוָה בַּחֲבֵירוֹ וּמֵעִיד בּוֹ יְחִידִי. כִּי הָא דְּטוֹבִיָּה חָטָא, וַאֲתָא זִיגּוּד לְחוּדֵיהּ וְאַסְהֵיד בֵּיהּ קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא. נַגְּדֵיהּ לְזִיגּוּד. אֲמַר לֵיהּ: טוֹבִיָּה חֲטָא וְזִיגּוּד מִינַּגַּד?! אֲמַר לֵיהּ: אִין, דִּכְתִיב: ״לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ״, וְאַתְּ לְחוֹדָךְ אַסְהֵדְתְּ בֵּיהּ, שֵׁם רַע בְּעָלְמָא קָא מַפְּקַתְּ בֵּיהּ. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר רַב: מוּתָּר לִשְׂנֹאתוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רוֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ״. מַאי ״שׂוֹנֵא״? אִילֵּימָא שׂוֹנֵא גּוֹי, וְהָא תַּנְיָא: שׂוֹנֵא שֶׁאָמְרוּ — שׂוֹנֵא יִשְׂרָאֵל וְלֹא שׂוֹנֵא גּוֹי. אֶלָּא פְּשִׁיטָא, שׂוֹנֵא יִשְׂרָאֵל. וּמִי שְׁרֵיא לְמִסְנְיֵהּ? וְהָכְתִיב: ״לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ״. אֶלָּא דְּאִיכָּא סָהֲדִי דְּעָבֵיד אִיסּוּרָא — כּוּלֵּי עָלְמָא נָמֵי מִיסְנֵי סָנֵי לֵיהּ, מַאי שְׁנָא הַאי? אֶלָּא לָאו כִּי הַאי גַוְונָא, דַּחֲזָיא בֵּיהּ אִיהוּ דְּבַר עֶרְוָה. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: מִצְוָה לִשְׂנֹאתוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִרְאַת ה׳ שׂוֹנְאֵי רָע״. אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: מַהוּ לְמֵימְרָא לֵיהּ לְרַבֵּיהּ לְמִשְׂנְיֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: אִי יָדַע דִּמְהֵימַן לְרַבֵּיהּ כְּבֵי תְרֵי — לֵימָא לֵיהּ, וְאִי לָא — לָא לֵימָא לֵיהּ. תָּנוּ רַבָּנַן, שְׁלֹשָׁה חַיֵּיהֶן אֵינָם חַיִּים: הָרַחְמָנִין, וְהָרַתְחָנִין, וַאֲנִינֵי הַדַּעַת. וְאָמַר רַב יוֹסֵף: כּוּלְּהוּ אִיתַנְהוּ בִּי. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה שׂוֹנְאִין זֶה אֶת זֶה, אֵלּוּ הֵן: הַכְּלָבִים, וְהַתַּרְנְגוֹלִין, וְהַחַבָּרִין. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַזּוֹנוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה אוֹהֲבִין זֶה אֶת זֶה, אֵלּוּ הֵן: הַגֵּרִים, וַעֲבָדִים, וְעוֹרְבִין. אַרְבָּעָה אֵין הַדַּעַת סוֹבַלְתָּן, אֵלּוּ הֵן: דַּל גֵּאֶה, וְעָשִׁיר מְכַחֵשׁ, וְזָקֵן מְנָאֵף, וּפַרְנָס מִתְגָּאֶה עַל הַצִּיבּוּר בְּחִנָּם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וּמַחְזִירָהּ. וְתַנָּא קַמָּא? זִימְנָא דִּכְתוּבָּתָהּ מְרוּבָּה. אִי נָמֵי: יֵשׁ לוֹ בָּנִים הֵימֶנָּה וְלָא מָצֵי מְגָרֵשׁ לַהּ. חֲמִשָּׁה דְּבָרִים צִוָּה כְּנַעַן אֶת בָּנָיו: אֶהֱבוּ זֶה אֶת זֶה, וְאֶהֱבוּ אֶת הַגָּזֵל, וְאֶהֱבוּ אֶת הַזִּמָּה, וְשִׂנְאוּ אֶת אֲדוֹנֵיכֶם, וְאַל תְּדַבְּרוּ אֱמֶת. שִׁשָּׁה דְּבָרִים נֶאֱמָרִים בַּסּוּס: אוֹהֵב אֶת הַזְּנוּת, וְאוֹהֵב אֶת הַמִּלְחָמָה, וְרוּחוֹ גַּסָּה, וּמוֹאֵס אֶת הַשֵּׁינָה, וְאוֹכֵל הַרְבֵּה וּמוֹצִיא קִמְעָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף מְבַקֵּשׁ לַהֲרוֹג בְּעָלָיו בַּמִּלְחָמָה. שִׁבְעָה מְנוּדִּין לַשָּׁמַיִם, אֵלּוּ הֵן: יְהוּדִי מִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה, וְשֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה וְאֵין לוֹ בָּנִים, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּנִים וְאֵין מְגַדְּלָן לְתַלְמוּד תּוֹרָה, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ תְּפִילִּין בְּרֹאשׁוֹ וּתְפִילִּין בִּזְרוֹעוֹ וְצִיצִית בְּבִגְדוֹ וּמְזוּזָה בְּפִתְחוֹ, וְהַמּוֹנֵעַ מִנְעָלִים מֵרַגְלָיו. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף מִי שֶׁאֵין מֵיסֵב בַּחֲבוּרָה שֶׁל מִצְוָה. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר מָרְתָא אָמַר רַב מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי אִישׁ הוּצָל: מִנַּיִין שֶׁאֵין שׁוֹאֲלִין בַּכַּלְדִּיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה׳ אֱלֹהֶיךָ״. וּמִנַּיִין הַיּוֹדֵעַ בַּחֲבֵירוֹ שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ אֲפִילּוּ בְּדָבָר אֶחָד, שֶׁחַיָּיב לִנְהוֹג בּוֹ כָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כׇּל קֳבֵל דִּי רוּחַ יַתִּירָא בֵּיהּ וּמַלְכָּא עֲשִׁית לַהֲקָמוּתֵיהּ עַל כׇּל מַלְכוּתָא״. וְהַיּוֹשֶׁבֶת עַל דָּם טָהוֹר — אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ. עַד כַּמָּה? אָמַר רַב: עוֹנָה. תַּנָּא, הוּא יוֹסֵף אִישׁ הוּצָל, הוּא יוֹסֵף הַבַּבְלִי, הוּא אִיסִי בֶּן גּוּר אַרְיֵה, הוּא אִיסִי בֶּן יְהוּדָה, הוּא אִיסִי בֶּן גַּמְלִיאֵל, הוּא אִיסִי בֶּן מַהֲלַלְאֵל. וּמָה שְׁמוֹ? — אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָה שְׁמוֹ. הוּא רַבִּי יִצְחָק בֶּן טַבְלָא, הוּא רַבִּי יִצְחָק בֶּן חַקְלָא, הוּא רַבִּי יִצְחָק בֶּן אִלְעָא, הוּא

9 בבא בתרא פתח ↗

מֵיתִיבִי: ״וּמַרְאֵהוּ עָמֹק מִן הָעוֹר״ – כְּמַרְאֵה חַמָּה עֲמוּקָּה מִן הַצֵּל. וְהָתָם לָבָן הוּא! כְּמַרְאֵה חַמָּה – וְלֹא כְּמַרְאֵה חַמָּה; כְּמַרְאֵה חַמָּה – דַּעֲמוּקָּה מִן הַצֵּל, וְלֹא כְּמַרְאֵה חַמָּה – דְּאִילּוּ הָתָם לָבָן, וְהָכָא אָדוֹם.

10 שמות רבה פתח ↗

מַהוּ וַיַּסֵּב, שֶׁהִקִּיפָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֵׁם שֶׁהוּא אוֹמֵר זכריה ב, ט: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב. וּכְגוֹן רוֹעֶה שֶׁהָיָה רוֹעֶה צֹאנוֹ וְרָאָה זְאֵבִין בָּאִין עַל הַצֹּאן וְהָיָה סוֹבֵב אֶת הַצֹּאן שֶׁלֹא יִנָּזֵקוּ. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הָיוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם וּמוֹאָב וּכְנַעַן וַעֲמָלֵק עוֹמְדִין וְנוֹתְנִין אֶת הָעֵצָה הֵיאַךְ לָבֹא עַל יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ, סִבֵּב אוֹתָן שֶׁלֹא יָבוֹאוּ עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם. וְלֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּלְבָד אֶלָּא לֶעָתִיד לָבוֹא כָּךְ, מִנַּיִן, שֶׁכָּךְ דָּוִד אוֹמֵר תהלים קכה, ב: יְרוּשָׁלָיִם הָרִים סָבִיב לָהּ וַה' סָבִיב לְעַמּוֹ. דָּבָר אַחֵר, וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם, מִכָּאן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיֵּסֵב, שֶׁכָּךְ עָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּסֵּב אֱלֹהִים.

6 ו וּמִי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת בְּרִית, אֲזַי אדרא נשא קמב.: חֶסֶד מִתְגַּלֶּה בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, בִּבְחִינַת תהלים פט: לְעוֹלָם אֶשְׁמָר לוֹ חַסְדִּי וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְּנָה מִדַּת חֶסֶד לְאַבְרָהָם, כִּי הוּא הָיָה רֹאשׁ לַמַּאֲמִינִים וְרֹאשׁ לַנִּמּוֹלִים.

7 וּכְשֶׁנִּתְגַּלֶּה הַחֶסֶד, הַיְנוּ הָאַהֲבָה וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת, בִּבְחִינוֹת שיר השירים ב׳:ה׳: כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי, אֲזַי הוּא עוֹשֶׂה נְפָשׁוֹת, בְּחִינוֹת בראשית י״ב:ה׳: וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ, הַיְנוּ שֶׁעוֹשֶׂה נְקֻדּוֹת לְאוֹתִיוֹת הַתּוֹרָה. כִּי אוֹתִיּוֹת בְּלֹא נְקֻדּוֹת, כְּגוּף בְּלֹא נֶפֶשׁ, שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם תְּנוּעָה וּפְעֻלָּה בְּלֹא נֶפֶשׁ – כֵּן הִצְטָרְפוּת וְזִוּוּגָן שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת בְּרל"א שְׁעָרִים לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה פְּעֻלָּה, אֵין לָהֶם כֹּחַ אֶלָּא לְפִי הַנְּקֻדּוֹת.

8 וְהַנְּקֻדּוֹת הֵן הָאַהֲבָה וְהַכִּסּוּפִין, בִּבְחִינוֹת שיר השירים א׳:י״א: נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף, וְהַכִּסּוּפִין הֵן הַנֶּפֶשׁ, בִּבְחִינוֹת תהלים פד: נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי. וּלְפִי הַכִּסּוּפִין כֵּן הַנְּקֻדּוֹת, אִם כּוֹסֵף לְרַע עוֹשֶׂה הַנְּקֻדּוֹת רָעִים, וַאֲזַי נִצְטָרְפִים הָאוֹתִיּוֹת וְנִזְדַּוְּגִים לַעֲשׂוֹת פְּעֻלּוֹת רָעוֹת, וְאִם כּוֹסֵף לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, נַעֲשֶׂה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, הַיְנוּ נְפָשׁוֹת טוֹבוֹת, וּמִתְנוֹעֲעִים הָאוֹתִיּוֹת וְנִזְדַּוְּגִים לַעֲשׂוֹת פְּעֻלּוֹת טוֹבוֹת.

9 וְזֶהוּ שה"ש שם: תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ, כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר וישב דף קפו:: אִתְעָרוּתָא דְּזִוּוּגָא מִסִּטְרָא דְּצָפוֹן, וּמִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה איוב ל״ז:כ״ב. וְזֶהוּ: תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ, הַיְנוּ אִתְעָרוּתָא דְּזִוּוּגִין וְהִצְטָרְפוּתָן שֶׁל אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, לִפְעֹל אֵיזֶהוּ פְּעֻלָּה, אֵינוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי נְקֻדּוֹת הַכֶּסֶף, אֵין לָהֶם שׁוּם תְּנוּעָה אֶלָּא עַל־יְדֵי נְקֻדּוֹת, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין.

10 וְזֶהוּ: אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת כַּנַּ"ל, אֲזַי בְּוַדַּאי חֶסֶד וְאַהֲבָה מִתְגַּלֶּה, וְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִתְגַּלֶּה, שֶׁהֵם הַנְּקֻדּוֹת, אֲזַי: תּוֹרָה יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ, אֲזַי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בְּעַצְמָן מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ שֶׁיְּדַבֵּר אוֹתָם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם נְקוּדוֹת וּנְפָשׁוֹת:

9 שבועות פתח ↗

וְאִם אִיתָא, ״שֶׁל צֶמֶר דֵּיהָה הֵימֶנָּה״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אָמְרִי: אִין הָכִי נָמֵי, וְהָתַנְיָא: רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, לֹא שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא ״שֶׁל סִיד דֵּיהָה הֵימֶנָּה״, אֶלָּא ״שֶׁל צֶמֶר דֵּיהָה הֵימֶנָּה״. וּמְנָלַן דְּבַהֶרֶת עַזָּה הִיא? אָמַר אַבָּיֵי, אָמַר קְרָא: ״אִם בַּהֶרֶת לְבָנָה הִיא״ – הִיא לְבָנָה, וְאֵין אַחֶרֶת לְבָנָה. תָּנוּ רַבָּנַן: ״בַּהֶרֶת״ – עֲמוּקָּה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וּמַרְאֶהָ עָמֹק מִן הָעוֹר״; כְּמַרְאֵה חַמָּה הָעֲמוּקָּה מִן הַצֵּל. ״שְׂאֵת״ – אֵין שְׂאֵת אֶלָּא גָּבוֹהַּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״עַל כׇּל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל כׇּל הַגְּבָעוֹת הַנִּשָּׂאוֹת״. ״סַפַּחַת״ – אֵין סַפַּחַת אֶלָּא טְפֵילָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְאָמַר סְפָחֵנִי נָא״. אַשְׁכְּחַן טְפֵילָה לַשְּׂאֵת; טְפֵילָה לַבַּהֶרֶת מְנָלַן? אָמַר רַבִּי זֵירָא: נֶאֶמְרָה ״לְבָנָה״ בַּשְּׂאֵת, וְנֶאֶמְרָה ״לְבָנָה״ בַּבַּהֶרֶת; מָה לְבָנָה הָאֲמוּרָה בַּשְּׂאֵת – יֵשׁ לָהּ טְפֵילָה, אַף לְבָנָה הָאֲמוּרָה בַּבַּהֶרֶת – יֵשׁ לָהּ טְפֵילָה. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: הֵטִיל הַכָּתוּב לַסַּפַּחַת בֵּין שְׂאֵת לַבַּהֶרֶת, לוֹמַר לָךְ: כְּשֵׁם שֶׁטְּפֵילָה לַשְּׂאֵת, כָּךְ טְפֵילָה לַבַּהֶרֶת. שְׂאֵת כְּצֶמֶר לָבָן. מַאי ״צֶמֶר לָבָן״? אָמַר רַב בִּיבִי אָמַר רַב אַסִּי: צֶמֶר נָקִי בֶּן יוֹמוֹ, שֶׁמְכַבְּנִין בּוֹ לְמֵילָת. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מָשָׁל דְּרַבָּנַן – לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִתְרֵי מַלְכֵי וְלִתְרֵי אִיפַּרְכֵי; מַלְכּוֹ שֶׁל זֶה לְמַעְלָה מִמַּלְכּוֹ שֶׁל זֶה, וְאִיפַּרְכוֹ שֶׁל זֶה לְמַעְלָה מֵאִיפַּרְכוֹ שֶׁל זֶה. הַאי זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה וְזֶה לְמַעְלָה מִזֶּה הוּא! אֶלָּא מַלְכּוֹ שֶׁל זֶה לְמַעְלָה מֵאִיפַּרְכֵיהּ דְּנַפְשֵׁיהּ, וּמַלְכּוֹ שֶׁל זֶה לְמַעְלָה מֵאִיפַּרְכֵיהּ דְּנַפְשֵׁיהּ. רַב אַדָּא בַּר אַבָּא אָמַר: כְּגוֹן מַלְכָּא וְאַלְקַפְטָא, רוּפִילָא וְרֵישׁ גָּלוּתָא. הַאי זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה הוּא! אֶלָּא כְּגוֹן מַלְכָּא וְרוּפִילָא, וְאַלְקַפְטָא וְרֵישׁ גָּלוּתָא. רָבָא אָמַר: כְּגוֹן שַׁבּוּר מַלְכָּא וְקֵיסָר. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: הֵי מִינַּיְיהוּ עֲדִיף? אֲמַר לֵיהּ: בְּחוּרְשַׁיָּא קָא אָכֵיל לֵיהּ. פּוֹק חֲזִי טִיבְעָא דְּמַאן סַגִּי בְּעָלְמָא – דִּכְתִיב: ״וְתֵאכֻל כׇּל אַרְעָא וּתְדוּשִׁנַּהּ וְתַדְּקִנַּהּ״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זוֹ רוֹמִי חַיֶּיבֶת, שֶׁטִּיבְעָהּ יָצָא בְּכׇל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. רָבִינָא אָמַר: כְּגוֹן גְּלִימָא דַּעֲמַר וְשַׁחְקֵיהּ, סְדִינָא דְּכִיתָּנָא וְשַׁחְקֵיהּ. אֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן שֶׁאֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו? וְדִין הוּא – הוֹאִיל וְהִזְהִיר וְעָנַשׁ עַל הַטּוּמְאָה, וְחַיָּיב קׇרְבָּן עַל הַטּוּמְאָה; מָה כְּשֶׁהִזְהִיר וְעָנַשׁ עַל הַטּוּמְאָה – לֹא הִזְהִיר וְעָנַשׁ אֶלָּא עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, אַף כְּשֶׁחִיֵּיב קׇרְבָּן עַל הַטּוּמְאָה – לֹא חִיֵּיב אֶלָּא עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. וְאֵימָא תְּרוּמָה – שֶׁהִזְהִיר וְעָנַשׁ! לָא אַשְׁכְּחַן עֲוֹן מִיתָה דְּחַיָּיב עָלֶיהָ קׇרְבָּן. אֵימָא: הָנֵי מִילֵּי קׇרְבָּן קָבוּעַ, אֲבָל

9 נדרים פתח ↗

כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לַחֲלוֹם בְּלֹא דְּבָרִים בְּטֵלִים. רָבִינָא הֲוָה לַהּ נִדְרָא לִדְבֵיתְהוּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי, אָמַר לֵיהּ: בַּעַל מַהוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה שָׁלִיחַ לַחֲרָטַת אִשְׁתּוֹ? אֲמַר לֵיהּ: אִי מְכַנְּפִין — אִין, אִי לָא — לָא. שְׁמַע מִינַּהּ תְּלָת. שְׁמַע מִינַּהּ: בַּעַל נַעֲשֶׂה שָׁלִיחַ לַחֲרָטַת אִשְׁתּוֹ. וּשְׁמַע מִינַּהּ: לָא שְׁרֵי לְמִישְׁרֵי נִדְרָא בְּאַתְרָא דְרַבֵּיהּ. וּשְׁמַע מִינַּהּ: כִּי מְכַנְּפִין שַׁפִּיר דָּמֵי. וְשַׁמְתָּא — אֲפִילּוּ בְּאַתְרָא דְרַבֵּיהּ, וְיָחִיד מוּמְחֶה שָׁרֵי שַׁמְתָּא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר זְבִיד, אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר טַבְלָא, אָמַר רַבִּי חִיָּיא אֲרִיכָא דְּבֵי רַבִּי אַחָא, אָמַר רַבִּי זֵירָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, אָמַר רַבִּי מְיָאשָׁה מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה בַּר אִילְעַאי: מַאי דִּכְתִיב ״וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וְגוֹ׳״ אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵן יְרֵאִין לְהוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה. ״שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא״. אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּהּ חִרְגָּא דְיוֹמָא מַסֵּי. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, דְּאָמַר: אֵין גֵּיהִנָּם לָעוֹלָם הַבָּא, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹצִיא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ, צַדִּיקִים מִתְרַפְּאִין בָּהּ וּרְשָׁעִים נִידּוֹנִין בָּהּ. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ וְגוֹ׳״. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמִּתְעַדְּנִין בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק״. וְהָרְשָׁעִים נִידּוֹנִין בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְגוֹ׳״.

9 חגיגה פתח ↗

פָּתַח בְּמִזְבֵּחַ וְסִיֵּים בְּשֻׁלְחָן! רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים — מִזְבֵּחַ מְכַפֵּר עַל אָדָם, עַכְשָׁיו — שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם מְכַפֵּר עָלָיו.

« ליקוטי מוהר"ן ל״א:ה׳ ליקוטי מוהר"ן ל״א:ז׳ »