1 גַּם הָעוֹסְקִין בְּבִנְיָן, מַזִּיק לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סוטה יא: כָּל הָעוֹסֵק בְּבִנְיָן מִתְמַסְכֵּן; כִּי צָרִיךְ לִבְנוֹת הַבַּיִת בְּחָכְמָה וָשֵׂכֶל, וַאֲזַי אֵין מַזִּיק לוֹ הַבִּנְיָן, וַאֲזַי רָאוּי לוֹ לִבְנוֹת בַּיִת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב משלי כ״ד:ג׳-ד׳: בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן, וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ, כִּי יֵשׁ לוֹ מָקוֹם לְהַכְנִיס הַשֶּׁפַע.
2 אֲבָל כְּשֶׁבּוֹנֶה בְּלֹא שֵׂכֶל, אֲזַי מַזִּיק לוֹ, וְעַל כֵּן מִתְמַסְכֵּן, כִּי זֶה עָנְשׁוֹ עַל שֶׁפָּגַם בַּחָכְמָה. כִּי הָיָה רָאוּי לוֹ לִבְנוֹת הַבַּיִת בְּחָכְמָה כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן עָנְשׁוֹ שֶׁמִּתְמַסְכֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת פְּגַם הַחָכְמָה, בְּחִינוֹת: חָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה קהלת ט׳:ט״ז.
3 וְעַל כֵּן עַל יְדֵי הַסֻּכָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת שֵׂכֶל, בְּחִינוֹת: אִם לַבִּינָה כַּנַּ"ל – עַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִבְנוֹת בַּיִת בִּבְחִינַת: בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וְכוּ' כַּנַּ"ל:
