1
וְהִנֵּה עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, כְּשֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי בַּעֲלֵי רַחֲמִים, הָאֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לְרַחֵם רַק בְּדָבָר מֻעָט, וְהַשֵּׁנִי כְּשֶׁהוּא מְרַחֵם, פּוֹעֵל בָּרַחֲמָנוּת שֶׁלּוֹ יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה. עַל כֵּן, מִי שֶׁצָּרִיךְ לְרַחֲמִים, לָמָּה לוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּרַחֲמָנוּת שֶׁל רִאשׁוֹן, וְלֹא יִהְיֶה רַק יְשׁוּעָה מֻעֶטֶת, מוּטָב שֶׁיִּתְפַּלֵּל הַבַּעַל הָרַחֲמִים הָרִאשׁוֹן לְבַעַל הָרַחֲמִים הַשֵּׁנִי, וְיִפְעֹל בָּרַחֲמִים שֶׁל הָרִאשׁוֹן יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה.